אור ברסלב

אגרות משה אורח חיים ב· הרב משה פיינשטיין

סימן צ

סימן פט

בענין תל המתלקט.

ובדבר שמדד הרב ולא היה תל המתלקט מתוך ארבע באיזה מקומות אם כל מקום היה פחות מעשר אמות, תלוי אם הרוב הוא תל המתלקט מתוך ארבע אמות הוי עומד מרובה ואף במחצה על מחצה נמי מותר משום דפרוץ כעומד מותר כר"פ, ואם מה שמתלקט מתוך יותר מארבע הוא מרובה הוי פרוץ מרובה שאוסר. אבל יש לצרף גם המקום השוה שעשו בו צוה"פ להחשיבו סתום ולהיות אתו עומד מרובה דכיון שיש צוה"פ לא נחשב לאויר להחשיב פרוץ מרובה. ואם יש במקום אחד שיש בו יותר מעשר אמות מה שמתלקט מיותר מד' אמות יש לאסור. ואם יש ספק הוא לקולא דהוא רק מדרבנן וכיון שקשה שם למדוד נחשב כא"א לברר.

ומה שציירת שיש מקום שהתל המתלקט עשרה טפחים הוא למטה אצל המים ויש מקום שמתלקט רחוק מן המים והמקום שביניהם אינו מתלקט לעשרה והוא יותר מעשר אמות מן הצד אף שהוא לצד אחר הוא פירצה שצריך לעשות שם צוה"פ כדכתבת.

וקושיתך על מה שאמרתי שכשהוא איזה טפחים מתלקט בחשבון מתוך ארבע ואח"כ הוא בחשבון מתוך יותר שלא נחשב מחיצה ואח"כ עוד איזה טפחים מתוך ארבע שביחד הם עשרה טפחים שמצטרפין והוא מחיצה להתיר למעלה, שמ"מ הא מקום ההוא שבין שני המתלקטים מתוך חשבון ארבע הוא כרמלית והוי נפרץ לכרמלית וצריך גבוהה עשרה מהכרמלית ודאי צדקת. אבל הא קושיתך הוא גם על כל תל המתלקט דג"כ יש להחשיב השפוע כרמלית, ומ"ט א"צ שום תיקון כדאיתא בשבת דף ק' ואיפסק בס"ס שס"ג דלא מצינו שיתחשב מקום פטור שיהיו רשאים לטלטל שם, ואף שיש טעם גדול לומר דכיון שליכא מקום ארבעה שהוא קרקע שוה נחשב כל מקום השפוע כליכא רוחב ד' טפחים שאינו כרמלית אלא מקום פטור ולכן א"צ תיקון כיון שפרוץ למקום פטור. ואם נימא כן לא שייך זה כשיש קרקע שוה ד' טפחים שהוא כרמלית כקושיתך. אבל הא הוא חדוש גדול לומר שהוא מקום פטור וא"כ יקשה גם התם, ונצטרך לומר דכיון דלא ניחא תשמישתיה אף שהוא כרמלית שם לא אסרו רה"י הפרוץ לתוכו שיהיה אסור לטלטל גם בו כיון שלא מצוי שישתמשו שם שנגזור בשביל זה. ולפ"ז גם בהא שאמרתי ביש איזה טפחים במקום אחד ועוד איזה טפחים רחוק ממנו שביחד הם מחיצה עשרה, תליא אם הוא מקום שניחא תשמישתיה יש לאסור משום דהוא פרוץ לכרמלית שראוי לתשמיש, ואם הוא מקום שלא ניחא תשמישתיה אף שאינו מצד השיפוע דהוא שיפוע בחשבון מתוך ה' אמות או שוה ממש אבל לא ניחא תשמישתיה מצד עצם המקום כהא דסי גייט אצל הים ברחוב מ"ו שמושלכים אבנים באופן שקשה מאד לילך שם עוד יותר משיפוע אפילו מתוך ג' נמי לא יאסר רה"י הפרוץ לשם מאותו הטעם עצמו שלא מצוי שישתמשו שם שנגזור בשביל זה. וזה היה טעמי כיון שמחיצה הויא מצד הצרוף אף שרחוקין זמ"ז ורק בשביל מקום זה שהוא כרמלית היה לן לאסור כקושיתך וכיון שלא ניחא תשמישתיה אף שהוא מצד המקום יש לדמות כלא ניחא מצד השיפוע כדכתבתי. ואף שלא מצינו סברא ברורה מ"מ יש לסמוך ע"ז כיון שהוא רק דרבנן ומסתבר הטעם. ואם אפשר לעשות צוה"פ במקום שיש עשר אמות יש לעשות לרוחא דמלתא אבל אם א"א יש להתיר בלא זה מטעם דכתבתי. והנני אביך אוהבך בלו"נ, משה פיינשטיין.

תוכן העניינים

אגרות משה אורח חיים ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה