אור ברסלב

אגרות משה אורח חיים ב· הרב משה פיינשטיין

סימן עח

סימן עז

בענין סריקת השערות בשבת ובתקון מעט כ"ז אייר תשי"ט. מע"כ ידידי הנכבד מוהר"ר אליעזר דוד הירש שליט"א.

בדבר לסרוק השערות בשבת אסור בין במסרק שהוא נקרא קאם בין בכלי העשוי משער חזיר דהוא נקרא בראש כמפורש בש"ע סוף סימן ש"ג, ופשוט שה"ה כשנעשה הבראש משאר שערות וליכא שום היתר בזה. ורק לתקן מעט השערות מתיר המג"א שם בס"ק כ"ב בשם הריב"ש בכלי העשוי משער חזיר ולא במסרק. וצריך שיהיה ע"ז כלי מיוחד לשבת כדאיתא במג"א סימן שכ"ז סק"א ועיי"ש במחצית השקל.

ובמ"ב [סי' ש"ג] בשער הציון אות ע"ח בשם מאמר מרדכי מצריך שיהיה דוקא כלי קטן כזה שאינו עומד לסריקת השערות, משמע שלא מועיל יחוד לשבת כלי בראש אף לתקן מעט אם הוא בראש העומד לסריקת השערות ממש. אבל ממחצה"ש משמע שיכולה לייחד אף בראש העשוי גם לסריקה שכתב אבל לתקן השער של ראשו מותר בכלי העשוי משער חזיר ואעפ"כ המנהג לייחד לשבת דוקא עיי"ש, וכוונתו דכיון דמותר לתקן השערות נמצא שגם לזה עשוי שהוא דבר היתר ואין להחשיב שהוא כלי שהוא מוקצה למלאכת איסור כיון דמיוחד גם להיתר. ואף שבמ"ב סימן ש"ח סק"י כתב ואפילו אם רק רוב מלאכתו לאיסור נחשב מלאכתו לאיסור שהוא מוקצה, הרי משמע דאם מחצה על מחצה אינו מוקצה לאיסור, ומסתבר שבראש שאינו טוב כ"כ לסרוק בו דיותר טוב במסרק משתמשין בו אדרבה הרוב רק לתקן השערות ולכה"פ מע"מ שזה אינו מוקצה. וגם הא אף אם נחשב מלאכתו לאיסור, הא כלי שמלאכתו לאיסור מותר לטלטלו לצורך גופו לדבר היתר כמפורש שם בש"ע [סי' ש"ח] סעיף ג'. וא"כ הוקשה לו דאין צורך לייחד כלל, ומסיק דאעפ"כ נהגו לייחד לשבת דוקא, ולא כתב טעם ואולי רק לחומרא בעלמא הוא וגם אפשר סובר כטעם הפמ"ג שכתב שלא יהיה כעובדין דחול, פי' דאם תקח אותו הבראש שמשתמשת בו גם בחול הוא עובדין דחול אף שתעשה בו דבר היתר, דל"ד לקורנס לפצוע בו אגוזים שהמעשה שעושין בו עתה אינו עובדא דחול כלל לפצוע בהקורנס דהוא רק מקרה בעלמא לפצוע בזה אבל הכא שהתקון בהשערות הוא גם עובדא דחול לתקן בהבראש שהוא גם לסרוק בו, לכן אף שלא נאסר מצד מוקצה יש מקום לאסור מצד עובדין דחול ולכן צריכה לייחד לשבת דוקא ששוב אין כאן עובדין דחול כיון שאינה נוטלת אותו הבראש שבחול אלא בראש המיוחד. וא"כ א"צ שיהיה בראש כזה שאינו שייך לעשות בו סריקת שערות הראש אף לטעם הפמ"ג וכ"ש אם נימא להמחצה"ש שרק לחומרא בעלמא מייחדין שיכולה לייחד כל בראש שתרצה.

וטעם המאמר מרדכי שמצריך שיהיה כלי קטן שאינו עומד לסריקת שערות כלל, אולי הוא משום שבמגרדת בשבת דף קמ"ז איתא דעבדא לו אימיה מגרדתא דכספא לשבת ומפרש שהיה משונה משאר מגרדות ולכן מצריך גם בכאן כלי אחר שהרי ילפינן משם. אבל דחוק דכי המגרדת דכספא אינו יכול להשתמש בה כשאר מגרדות, ואיך יליף לכאן שיהיה כזה שאין עומד כלל לסריקת שערות. ולכן אף אם מפרש שכספא דוקא הוא רק משום שצריך שיהיה בו שינוי להיכר, והי"ל למילף לכאן נמי רק שיעשה בו איזה שינוי וסימן להיכר ולא שיהיה כזה שאינו ראוי לסרוק.

קצור הדבר שלסרוק אסור אף בבראש, ולתקן קצת מותר בבראש של שערות ולא במסרק. והבראש יהיה מיוחד רק לשבת, ויש לייחד לכתחלה בראש שאינו ראוי לסריקה כהמאמר מרדכי, ואם קשה להשיג יכולה לייחד כל בראש העשוי משערות שיהיה רק לשבת אבל רק לתקן מעט. והנני ידידו, משה פיינשטיין.

תוכן העניינים

אגרות משה אורח חיים ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה