אור ברסלב

אגרות משה אורח חיים ב· הרב משה פיינשטיין

סימן נג

סימן נב

בנתכוין לצאת בברכת המוציא קודם שנטל ידיו אם יצא.

ומה שנסתפק כתר"ה בראובן שנתכוין לצאת בברכת המוציא שברך שמעון קודם שנטל ידיו אם יצא דאולי כיון שאינו יכול לאכול לא יצא, ואף שגם קודם שניגב ידיו אסור לו לאכול כדאיתא בסימן קנ"ח סעיף י"ב ומ"מ יצא כדאיתא בסימן קס"ז סעיף ז' לא כתב כתר"ה ע"ז חלוק, ואולי כוונת כתר"ה הוא משום שאין האיסור אכילה דקודם ניגוב איסור ממש דלרש"י סוטה דף ד' הוא משום מיאוס והט"ז בסימן קנ"ח ס"ק י"ג כתב שטעם זה עיקר, וחזינן דלא סגי למיסר בידים לחות שלא ע"י נטילה וכן לא במטביל ידיו משום שלא מאוס כ"כ שיהיה בזה איסור דבל תשקצו ולכן רק בצירוף טומאה דהחמירו בשעת נטילה אסרו. ואף להב"י דהוא משום טומאה דמים ראשונים דאף שנטהרו ע"י השניים החמירו לכתחלה שיהיה בניגוב שא"כ אין זה איסור ממש, וגם בלשון הגמ' לא נאמר איסור אלא כאילו אוכל לחם טמא שודאי אין הכוונה כאוכל לחם טמא דתרומה וקדש אלא כאוכל לחם טמא דחולין, שאין זה דבר אסור ממש רק לחברים האוכלים חוליהן בטהרה, וג"כ רק בימי טהרתן שלנו שכולנו טמאים לא שייך זה בעצם, ואף אם החשיבו בשעת אכילה את האוכל אף בזה"ז לטהור מצד הנטילה שאז הוא כבימי טהרה נמי הא אין זה איסור ממש כיון שאין זה דבר האסור לכל, ומסתבר דלא יהיה עבריין ע"ז, וכשאוכל בלא נט"י הוא אסור לכל והוא עבריין, ולכן לענין לצאת בברכת המוציא אף שקודם נגיבה יכול לצאת יש אולי מקום לחלק דקודם נטילה שאסור באיסור ממש לאכול לא יצא. אבל במ"ב [סי' קס"ז] ס"ק מ"ה כתב שיצא בדיעבד אף קודם נטילה דלא הוי הפסק כיון שהוא צורך סעודה. ולע"ד אין צורך לזה שיכול לאכול פחות מכזית לרוב האחרונים כדאיתא במ"ב סימן קנ"ח סק"י אלא דאפילו להמג"א שם סק"ד שאוסר אפילו פחות מכזית בלא נטילה נמי יצא בהברכה דהמוציא, כיון דגם האיסור לאכול הוא מצורכי הסעודה שצריך ליטול ידיו קודם שאוכל, ולא גרע זה מהפסק דבור והפסק מעשה כשהן לצורך הסעודה שאינו הפסק.

ולפ"ז בהא דאחר ברכת המוציא נודע שהמים שנטל ידיו היו פסולין, טוב יותר שיטול ידיו מכפי שיאכל פחות מכזית שאסור להמג"א. אך השע"ת בשם הברכי יוסף כתב שיותר טוב שיטעום פחות מכזית שא"צ נטילה להרבה שיטות ורק אם אירע ולא טעם מידי וחזר ונטל ידיו סובר הברכ"י שא"צ לברך, א"כ יסבור בנתכוין לצאת קודם נטילה שג"כ לכתחלה יאכל פחות מכזית ורק בדיעבד שנטל לא יצטרך לברך דלא כהמ"ב. ואולי הוא משום דהבכ"י סובר שמותר לאכול פחות מכזית בלא נטילה ואינו חושש לדעת המג"א, וכן הביא בשמו המ"ב בסימן קנ"ח סק"י, לכן יותר טוב שיאכל פחות מכזית קודם הנטילה בשביל הברכה, דהא לכתחלה איתא ברמ"א סק"ו [סי' קס"ז ס"ו] שלא יפסיק כלל אף לצורך אכילה, אבל לדינא שאנו חוששין לשיטת המג"א שאסור לאכול אף פחות מכזית בלא נט"י יותר טוב שיטול ידיו קודם משום שלדינא אינו הפסק כיון שהוא צורך אכילה בין ביצא בברכת חברו קודם הנטילה ובין בבירך בעצמו ונודע שלא נטל ידיו או שהיו המים פסולין.

תוכן העניינים

אגרות משה אורח חיים ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה