אגרות משה אורח חיים ב· הרב משה פיינשטיין
סימן כא
במקום שנהגו במנהגי ונוסח אשכנז ועתה שניתוספו אנשים שנוהגים במנהגי ונוסח ספרד ושינו איזה מנהגים אם שפיר עבדו בעה"י י"ג תשרי תשכ"א. מע"כ ידידי הרה"ג מוהר"ר אברהם שליט"א.
בדבר מקום אשר מנהגיה הם בנוסח אשכנז אבל מכיון שבמדינה זו דרים בכל סביבה גם אנשים שמנהגיהם בנוסח ספרד ומתפללים ג"כ בביהכ"נ זה הנהיגו במשך הימים איזה מנהגים שנוהגין בהם המתפללים בנוסח ספרד, פשוט לע"ד שאם רוב המתפללים הם מאלו דנוסח אשכנז ודאי לא היה להם להנהיג אלו המנהגים נגד רוב המתפללים. ואף אם רוב המתפללים הם עתה מאלו דנוסח ספרד, מסתבר שאסור לשנות מנהגי המקום כיון שאיכא שם גם הרבה מאלו דנוסח אשכנז אף שהם מיעוט, עיין בח"י סימן תס"ח סק"ט דרק באין שם כלל מאלו שהיו שם במנהגים דמתחלה נתבטל מנהגם כיון שנתבטל הקהל, אבל אם יש שם עדיין הרבה מהם משמע שיש דין המנהג על המקום והחדשים שבאו לכאן יש להם לנהוג כהמנהגים שהונהגו שם להרא"ש והר"ן והריב"ש דעיקר הדין שיש עליו דיני מקום שדעתו להיות שם הוא משום דהדין של מנהג חל על המקום כ"ז שיש שם קהל, ורק להרמב"ם דהעיקר חל על האדם מנהגי שיצא משם אפשר יש למיזל בתר הרוב אף שבאו אח"כ.
אבל דברים חדשים שאין בזה סתירה להמנהגים הראשונים אלא שמתחלה לא נהגו בדבר זה ועתה רוצין להנהיג יש ודאי רשות להנהיג אבל צריך הסכם אדם חשוב דהוא הרב של הקהל דבלא אדם חשוב א"א לתקן כלום כדאיתא בב"ב דף ט' עיין ברא"ש שם סימן ל"ג וגם צריך שיהיה הסכמת רוב הקהל דהמיעוט אף בצרוף הרב אין מועיל תקנתם כלום. ולכן כאמירת מזמורי תהלים כמו לדוד מזמור אחר שמ"ע דלילי ר"ה ויו"כ ואמירת שיר ממעמקים אחר ישתבח אף שג"כ לאלו שאין אומרים יש טעמים להקפיד שלדוד מזמור כיון שאינו דבר תפלה אלא אמירת שבח יש אולי הפסק שאינו לצורך קודם תתקבל שקאי על התפלה ומזמור ממעמקים אולי הוא הפסק בין ישתבח ליוצר מ"מ כיון שהיה זה בלא מעשה לא שייך לומר שהיה מנהג כך בקפידא אלא שלא הנהיגו זה ועתה כשרוצים רוב הקהל יכולים להנהיג, וכן הוא באמירת הלל בלילי פסחים לא שייך לומר שהיה אצלם מנהג שלא לומר אלא שלא היה מנהג לומר לכן באם רוצים רוב הקהל יכולים להנהיג ודוקא בהסכם הרב כדלעיל. אבל בדבר הסותר למנהגם דמתחלה כמו באמירת הושענות שנהגו מתחלה לומר אחר מוסף ועתה רוצים להנהיג לומר אחר הלל ויש טעם דוקא אחר מוסף כדכתב הב"ח סימן תר"ס משום דשעת פטירתן שבמשנה מפרשין סמוך לשעה שהולכין לבתיהן אסור לשנות לומר אחר הלל. וגם לומר אחר הלל אינו גם לא כרב סעדיה גאון שנראה טעמו להטור שהוא לומר אחר קה"ת כדי שלא להוציא ס"ת שלא לצורך ונמצא שאין להם מקור מראשונים ודאי אין רשאין לשנות. ידידו, משה פיינשטיין.