אור ברסלב

אגרות משה אורח חיים ב· הרב משה פיינשטיין

סימן יד

סימן יג

בהערתו עלי בסימן קע"ג בתקיעות באמצע תפלה

ומש"כ כתר"ה לתרץ שתקיעות באמצע התפלה לא הוי הפסק משום דהם חלק מהתפלה שכך תקנו חכמים, הנה קושית בני הר"ר דוד נ"י לא היתה על מה שתוקעין אחר גמר הברכה דמלכיות זכרונות ושופרות שהוא המקום שתקנו אלא על אלו שעומדין אז באמצע הברכה ומפסיקין לשמוע התקיעות דאינו המקום שתקנו, שיהיה הפסק להחולקים על רש"י ששמיעת קדושה הוי הפסק דהוא כמו הפסיק באמצע ברכה באמירת דברי תפלה מברכה אחרת שהוי הפסק כמו בהפסיק באמירת ענינים אחרים. והוא נוגע גם למנהגנו שאין תוקעין בלחש אם אחד שעומד אז שתפלתו רשאי להפסיק ולשתוק לשמוע התקיעות להחולקים על רש"י, אבל למנהגנו שהתקנה לא היתה על תפלה בלחש לא שייך טעם ב' שכתבתי שם שאולי גם באמצע הברכה הוא מקום התקיעות כמו בסוף הברכה אלא טעם א' דכיון שהשמיעה לבד היא המצוה לא מחמת שהוא כתוקע בעצמו גם החולקים על רש"י מודים דלא הוי הפסק בשמיעה. וכיון שכתבתי שם שטעם הב' לא מסתבר כלל דודאי רק בסוף הברכה היא התקנה וטעם א' הוא העיקר לכן ממנהגם נשמע גם למנהגנו שהעומד באמצע התפלה צריך להפסיק לשמוע התקיעות.

תוכן העניינים

אגרות משה אורח חיים ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה