אגרות משה אורח חיים ב· הרב משה פיינשטיין
סימן י
בהערתו עלי בסימן קכ"ז בהדביק פת סמוך לחשיכה ביו"כ
ומה שהוכיח כתר"ה מהא שלא אמר הגמ' שבועות דף י"ג דמשכחת כרת דיומא לרבי במלאכת אפיה בהדביק פת סמוך לחשיכה ונגמרה האפיה לאחר יו"כ דנתחייב על המלאכה לאחר צאת יו"כ, שהוא משום שפטור כה"ג כדסובר המנ"ח, הנה למה שבארתי בסוף הסימן שהחיוב הוא רק על הדבקתו דאז עושה כל המלאכה דהרי אח"כ אינו עושה כלום רק שאם לא תאפה אף בדרך נס וכן ברדה נתבטלה מלאכתו ואיגלאי שהדבקה זו לא היתה מלאכה וזה מוכרח לע"ד, לא קשה כלום דכיון דלרבי נתכפר גם בלא תשובה לכן אף שממה שלא רדה להנצל מאיסור מלאכה שעשה ברור שלא שב הרי לרבי מכפר בלא תשובה, וחיוב לרדות לבטל המלאכה הא אין עליו כלל. ואף אם נימא כהדיוק מלשון הרמב"ם שההיתר לרדות הוא שלא יעשה מלאכה שיש עליו חיוב לרדות לא בשביל הצלה אלא גם בלא יעשה איסור שכן צריך לומר לרעק"א כדכתבתי לעיל עכ"פ ודאי אין ע"ז חיוב כרת אלא על המעשה שהוא על שעת הדבקה וע"ז הא נתכפר וממילא לא יהיה בכרת על הגמר שלא עשה כלום. והספרים אבני נזר וחלקת יואב לא ראיתים.