אגרות משה אורח חיים ב· הרב משה פיינשטיין
סימן ט
בהערתו עלי בסימן קט"ז באיסור רדיית הפת כשהדביק
וקושית ידידי הגר"ש טרעבניק שליט"א בסימן קט"ז שאין ראיה מערל הזאה ואיזמל שהעמידו דבריהם ואינו חייב כרת שכ"כ יפטר מסקילה כשיאסרו לרדות הפת משום דהתם הוא אנוס מלהקריב הפסח מצד האיסור דרבנן ומה לנו אם הוא אנוס מצד אחר או מצד האיסור דרבנן אבל ברדיית הפת שאם יהיה אנוס מלרדות יתחייב סקילה כיון שהדביק במזיד אפשר גם כשלא יוכל לרדות מצד איסור דרבנן נמי יתחייב דמדין אנוס בעלמא הא אין לפוטרו ולכן איני יודע מה שכתר"ה כותב שלא מובן לו הקושיא, דקושיא גדולה היא אבל התירוץ הנכון הוא כדבארתי שם.
ותירוץ רעק"א על קושית קקיון דיונה שהביא המג"א בסימן רנ"ד ס"ק כ"ב למה לא העמידו ברדיית הפת דבריהם במקום כרת כמו בערל הזאה ואיזמל משום דאם יאסרו יהיה חלול שבת באפיה וסוף סוף יבוא לידי חלול שבת טוב יותר בשבות מן מלאכה דאורייתא, הנה לפי לשון הגמ' שהתירו שלא יבוא לידי איסור סקילה משמע שהוא להצילו מהחטא ומהעונש, ולא מטעם שנידון בדין שאירע לאדם שאנוס לעבור איסור אחד ובידו לברור או דאורייתא או דרבנן שודאי צריך לברור הדרבנן ולא יעמידו דבריהם, משום שהחטא דאפיה כבר נעשה דמעשיו הוא רק בהדבקתו הפת בתנור רק שיכול להנצל מהחטא כשיעבור איסור רדיית הפת לכן לא היה לן להתיר איסור דרבנן בשביל שיתבטל איסור האפיה ממנו, אך מ"מ התירו בשביל להצילו מהחטא ומהעונש, וע"ז הקשה בספר קקיון דיונה הא לא התירו בשביל הצלה מחטא ומעונש דמצות פסח, ולגבי הצלה מחטא ועונש אין טעם לחלק אם הוא מאיסור שבת דאותו ענין או מפסח שהם שני ענינים.
אך לפי לשון הרמב"ם פ"ט משבת ה"ה שכתב קודם שתאפה ויבוא לידי מלאכה, משמע לא מצד הצלה מעונש איסור סקילה אלא מצד שלא יעשה איסור מלאכה דהוא יותר חמור והוא כתירוץ רעק"א. אבל אפשר שהרמב"ם נקט לשון זה משום שסובר שגם בשוגג מותר עיין בלח"מ אבל ג"כ כוונתו הוא כדי להציל מהאיסור ומעונש דמלאכה. ובזה נחלקו המג"א ורעק"א דהמג"א ידחוק בלשון הרמב"ם ורעק"א ידחוק בלשון הגמ' דנקט חיוב חטאת ואיסור סקילה רק משום שזהו החומר מאיסור רדיית הפת דהוא מדרבנן. ואף שמה שהוא איסור דאורייתא לבד אף בלא חטאת וסקילה הוא חומר גדול לגבי רדיית הפת דהוא רק מדרבנן נקט אגב אורחא שהוא גם מהחמורים דאורייתא. ולכן מסתבר דלא כרעק"א דדחוק טבא לפרש כן בגמ' אלא הפי' בגמ' הוא להצילו מהחטא והעונש כדמפרש המג"א ויותר טוב לדחוק בלשון הרמב"ם כדכתבתי.