אור ברסלב

אגרות משה אורח חיים ב· הרב משה פיינשטיין

סימן ח

סימן ז

בהערתו עלי בסימן ק"א בקריאת ר"ח

ומה שכתבתי בסימן ק"א ענף ב' שקריאה דר"ח אינה בכלל תקנת משה מקרא דוידבר, הוא ודאי משמע כן מהא דאין ר"ח בכלל התקנה דשואלין ודורשין מענינו של יום שנמי הוא מקרא זה אלמא דלא כל מה שנאמר בפרשת מועדות לעיל מזה הם בכלל, וכדהוכחתי מרמב"ם. ומה שאיתא בירושלמי דמגילה פ' הקורא עומד והובא ברי"ף שמשה תיקן בשבתות ובי"ט ור"ח וחוש"מ שנאמר וידבר משה את מועדי ה', בע"כ הקרא שהביא לא קאי אלא על יו"ט וחוש"מ ולא על ר"ח, דלא כפי' הפ"מ שכתב ע"ז ור"ח נמי איקרי מועד, והא גם שבתות איתא שם ושבת ודאי אינו בכלל מועדי ה' דשבת לא איקרי מועד כמפורש בערכין דף י', וכ"כ לא קאי על ר"ח. ותקנת משה בשבת אינו מקרא זה אלא הוא קבלה שכן תיקן משה שיקראו בשבת ובשני ובחמישי כדאיתא בב"ק דף פ"ב על קרא וילכו ג' ימים ולא מצאו מים, ואף שאמר שם נביאים שביניהם תלה זה במשה משום שהוא ראש הנביאים וא"א היה לתקן כלום בלא משה כדאיתא בכ"מ רפי"ב מתפלה. ומה שלא הזכיר הירושלמי גם שני וחמישי שהרי בתקנה אחת עם שבת נתקנה הוא משום דסובר הירושלמי דבשבת תיקן משה גם מנין הקרואים ובשני ובחמישי תיקן רק הקריאה לחד גברא ועזרא תיקן המנין שיהיו שלשה.

ועיין במג"א ר"ס קל"ה שכתב שמשה תיקן מנין הקרואים בשבת וי"ט ור"ח וחוש"מ שלכאורה ליכא מקור לזה. ומה שפירשו במחצה"ש ולב"ש דהוא משום דכמו שמה שכתב הרי"ף עזרא תיקן בב' וה' הוא למנין הקרואים ממילא מש"כ תחלה בשבת וי"ט ור"ח וחוש"מ הוא גם למנין הקרואים, הוא תמוה דיקשה לכאורה מנ"ל להרי"ף זה דאולי הירושלמי סובר דוידבר משה קאי על כל מה דנאמרו בפרשת מועדות שהוא אף על שבתות ור"ח ועל שני וחמישי לא תיקן כלל דלא כגמ' דידן וקאי על עצם הקריאה כפשטות לשון הירושלמי. אבל הוא משום דא"א לומר דוידבר משה את מועדי ה' הוא גם על שבת אף דנאמרה גם שבת התם דשבת לא איקרי מועד ומפורש בב"ב דף קכ"א מועדי ה' נאמרו שבת בראשית לא נאמרה, ואף אם היה מקום לומר דכיון שעכ"פ נאמרה שם גם שבת הוא בכלל וידבר משה את מועדי ה' וכדאיתא בנדרים דף ע"ח בקושית ר' אסי בר נתן והא כתיב שבת עמהן ונפרש שכוונתו שאין למעט מקרא דמועדי ה' שבת בראשית כיון שכתוב שם גם שבת וכן יסבור הירושלמי, דא"כ היה צריך לקרא בכל שבת מענין שבת כמו שצריך לקרא במועדות מענין המועדות דוקא כמפורש במתני' שנאמר וידבר משה את מועדי ה' מצותן שיהיו קורין כל או"א בזמנו בסוף מגילה, אלא ודאי שאין כוונת הירושלמי שקריאת שבת שתיקן משה הוא מקרא דוידבר משה שמסיק, דהקרא הוא רק על המועדות ושבת הוא מקבלה דתיקן משה מקרא דלא מצאו מים כמו בגמ' דידן, וא"כ יקשה מ"ט לא הזכיר הירושלמי גם שני וחמישי שמשה התקין ולכן מוכרחין לומר דהירושלמי קאי גם על מנין הקרואים שבשבתות וי"ט ור"ח וחוש"מ התקין משה גם המנין ובשני וחמישי לא התקין המנין אלא עזרא כמפורש בב"ק וזהו מה שהביא הרי"ף את הירושלמי לפירוש המג"א להוכיח שגם מנין הקרואים תיקן משה בשבת וי"ט ור"ח וחוה"מ. עכ"פ כיון שמוכרח שקרא דוידבר משה שמסיק הירושלמי לא קאי על כל מה שאמר שם אפשר שגם על ר"ח לא קאי כדהוכחתי מרמב"ם אלא הוא תקנה אחרת לא ללמוד אלא לפרסם שהוא ר"ח כדכתבתי שם.

ומש"כ כתר"ה להקשות על הפמ"ג ר"ס קל"ה שכתב דקריאת תענית אינה מתקנת עזרא מהא שמפרש בגמ' תענית דף י"ב שילפינן מקרא דעזרא דכתיב ויקראו בספר תורת ה', הנה רק קריאה דמנחה ילפינן מעזרא כמפורש בגמ' שהקשה איפוך אנא דפרש"י דאולי פלגא דיומא קמא הוו קרו ומפטרי ותירץ דכתיב ובמנחת הערב קמתי עיי"ש והקריאה דשחרית אינה מקראי דעזרא אלא תקנה דאח"כ ועל קריאה דשחרית כתב הפמ"ג דאינה מתקנת עזרא.

תוכן העניינים

אגרות משה אורח חיים ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה