אור ברסלב

אגרות משה אורח חיים ב· הרב משה פיינשטיין

סימן ז

סימן ו

בהערתו בסימן צ"ט במסית לשאר איסורין

ומש"כ כתר"ה דהנחש שהיה בדין מסית הוא משום דאמר מהעץ אכל וברא את העולם שהוא כפירה שהוי כע"ז, ואין ראיה משם על מסית לעבור על שאר איסורין שיהיה בחומרא דאין טוענין למסית, הנה לע"ד לא מצינו שהיתה ההסתה שיכפרו אדם וחוה באמונת ה' אלא שיאכלו מהעץ ולכן אף שהוא דיבר להסית בלשון כפירה אין להחשיב הסתתו אלא לאיסור האכילה ולא להכפירה, דהא משמע דבמה שמשבח המסית את הע"ז כך אוכלת וכך שותה לבד אינו בדין מסית אלא דוקא באומר אלך אעבוד נלך נעבוד, דהא ברמב"ם פ"ד מע"ז ה"ב לא הוזכר אלא זה לבד, ומה שהוזכר בסנהדרין דף ס"ז במתני' מה שהמסית משבח לע"ז אולי הוא בשביל דין הניסת באבה ושמע שלרבא אינו חייב בלא אמר המסית שבחיה דהע"ז, כדאיתא בדף ס"א [סנהדרין ס"א] ולשאר אמוראי צע"ק ואולי משום שכן הוא דרך המסיתים ואורחא דמלתא נקט. ומצאתי כן מפורש בתפארת ישראל שכתב בפשיטות דבמה שאומר המסית השבחים של הע"ז אינו בדין מסית ובאמירה לך עבוד ע"ז הוא בדין מסית אף בלא השבחים וכך אוכלת שנקט הוא פסקא יתמא וכוונתו אליבא דשאר אמוראי דלרבא ניחא כדכתב בעצמו ולשאר אמוראי אינו נוגע לדינא אלא אורחא דמלתא נקט, וא"כ גם בכפירה אין להחשיבו בדין מסית לכפירה כשאומר דברי כפירה כל זמן שאינו אומר להניסת שיכפור, ונמצא שאף אם הנחש אמר דברי כפירה אין להחשיבו מסית על כפירה אלא על האכילה מהעץ שע"ז הסית את האשה לאכול וזהו הסתה רק על לאו, וא"כ ראיה שעל הסתה על לאו נמי אין טוענין למסית. וממילא אפשר יש בו כל החומרות דמסית רק שאינו חייב מיתה כדבארתי.

תוכן העניינים

אגרות משה אורח חיים ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה