אור ברסלב

אגרות משה אורח חיים א· הרב משה פיינשטיין

סימן קפה

סימן קפד

בענין אתרוג שנקרש בקור גדול ט"ז כסלו תשי"ז. מע"כ ידידי מו"ה ר' מיכאל קאסטעל שליט"א.

בדבר האתרוג שהניחו אשתקד בפריזער [בתא הקפאה] ונקרש מהקור והיה טוב ונאה בתחלת ימי הסוכות ואחר שמונה ימים משהוציאוהו מהפריזער נתעפש ונפסל אם הוא הוכחה שגם תחלה היה מקולקל או שיש חשש כבוש.

הנה פשוט שכבוש הוא רק כשמונח בתוך מים אבל מה שנקרש מקור גדול אין זה כבוש, וראיה שבשר שנקרש לא נאסר אף שהיה קרוש יותר מעל"ע, ואף בבשר שהיה במים ונקרש הבשר עם המים פליגי אחרונים דהמנ"י סובר דקרח לא חשיב כמים והובא בבאה"ט [יו"ד] סי' ס"ט סק"ח והפ"ת הביא מתשובת דבר שמואל שהוא כמים ואוסר במעל"ע מדין כבוש, והפמ"ג בש"ד ס"ק ס' הביא עוד אחרונים שפליגי על המנ"י אבל מסיק כהמנ"י לדינא להיתר ומ"מ מחמיר למעשה עיי"ש, אבל בנקרש בלא מים פשוט שלכו"ע אין זה כבוש, ובנקרש ג' ימים נמי אינו כבוש דאין חלוק בכבוש בין מעל"ע אחת לכמה ימים אך שיאסר מדין שהה ג' ימים בלא מליחה כדאיתא בפמ"ג שם, וא"כ גם באתרוג שנקרש אף כמה ימים לא יפסל מדין כבוש כשנקרש בעצמו בלא מים לכו"ע ואף אם נקרש במים להמנ"י שהסכים לו הפמ"ג לדינא.

אבל יש לעיין דהרי ידוע שהרבה פירות מתקלקלין בקרישה כמו התפוחים שנשתנה לטעם אחר ולמראה אחרת ואין מתקיימין כלל וכן הרבה פירות וגם תפוחי אדמה משתנים לטעם אחר ואין מתקיימין וכן מיני קישואין כמו אוגערקעס [מלפפונים] וכדומה, ולכן אפשר שגם אתרוג משתנה ע"י הקרישות ומצד זה אין מתקיים וזהו הסיבה שנתעפש אחר ח' ימים משהוציאוהו מהפריזער א"כ אולי נעשה ע"י השינוי אף קודם שנתעפש כתפח וסרח שפסול, ואף שעדיין לא נתפח ונסרח אולי כיון שכבר היתה בהאתרוג הסיבה שיתפח ויסרח יש לפסול אף קודם שנתפח ונסרח, או שכיון שעכ"פ עדיין לא נתפח ונסרח כשר.

והנכון לע"ד דתלוי בהבעיא דרבא בסוכה דף ל"ו בנולד באתרוג סימני טרפה שהוא בנימוח וקיימי סימפונהא דהיינו חדרי הזרע כדפרש"י שם. שטעם הבעיא איתא שם [סוכה לו] דלמא התם הוא דלא שליט בה אוירא הדר בריא אבל הכא דשליט בה אוירא סרוחי מסרחת א"ד לא שנא, שפשוט שאין הכונה באו דלמא לא שנא שאף דשליט בה אוירא הדר בריא דלא מסתבר שיהיה ספק לגמ' בהמציאות אם הדר בריא או לא, אלא הפירוש הוא דאף שלא הדר בריא וסרוחי מסרחת מ"מ לא שנא וכשר כל זמן שלא נסרחה, וא"כ גם באתרוג הנקרש שהיא הסיבה שיסרח ויתפח תלוי בבעיא זו. והראשונים פליגי בבעיא זו שלא נפשטה דלהרי"ף אליבא דהטור והב"י [או"ח] בסי' תרמ"ח הוא לקולא וכשר והטור פוסק לחומרא ובש"ע סעי' ד' הביא שתי השיטות ולכן גם בזה יפלגו ב' השיטות ויש להחמיר כי לדעת הב"ח גם להרי"ף והרמב"ם אפשר שסוברין לחומרא עיי"ש, ולכן אף בליכא אתרוג אחר יש ליטול בלא ברכה. ועיין במ"ב ס"ק י"ז שכתב ויש להחמיר בדבר זה במקום שאפשר, משמע שבליכא אחר יכול לסמוך על שיטה ראשונה שבש"ע שהוא כדעת המכשירין אף ליטול בברכה, אבל לע"ד דמאחר שגם שיטת הרי"ף והרמב"ם אינו ברור דלהב"ח גם הם מחמירים וליכא כלל שיטה בראשונים המכשרת מסתבר שיש לו ליטול בלא ברכה אבל כשיש אתרוג גם להמ"ב אין ליטול אתרוג זה.

אבל יש לבדוק עוד איזה פעמים כי מפעם אחד אין לידע בברור שאולי היתה סיבה אחרת במה שנתקלקל ויראה מע"כ כשיגיע סמוך לחג הסוכות לבדוק בהרבה אתרוגים שיניחם בפריזער עד שיקרשו ואח"כ יוציאם ויראה אם יתקלקלו במשך שמונה ועשרה ימים ויהיה בדיקה ברורה ויכול לבדוק גם באתרוגים פסולים מצד חזזית וכדומה ויודיעני אז אי"ה ועד שלא נדע שאין מתקלקלים יש לאסור. ידידו, משה פיינשטיין.

תוכן העניינים

אגרות משה אורח חיים א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה