אור ברסלב

אגרות משה אורח חיים א· הרב משה פיינשטיין

סימן קנג

סימן קנב

לאפות מצה על טסי ברזל הנתונין על אש הגעֶז [הגז]. כ"ג אדר שני תשי"ז. מע"כ ידידי הרב ר' דוד משה ריס שליט"א.

הנה בדבר האיש שאפה מצות על טסי ברזל שהעמיד על גבי האש של הגעֶז והרתיח את הטסי ברזל קודם שהדביק את המצות והרבה ערערו עליו ולא הזכיר טעם המערערין ורוצה לידע דעתי בזה.

והנה פשוט שאם הרתיח את הטסי ברזל שהיה חם מאד עד שנשרף קש ואם היה נוגע בידו היה נכוה, חמום כזה הוא אופה ולא מחמיץ וכשר. אבל בפחות מזה אף שהיד סולדת בו מסתבר שיש לחוש שמחמיץ ואינו אופה מיד, דכיון שהרבה דברים אין מתבשלין בחום כזה אולי מחמיץ ואף שנאפה במשך זמן אולי הספיק להחמיץ עד שלא נאפה. דהא לשון הטור [או"ח] בסי' תס"א בשם ר' נטרונאי גאון ולשון הש"ע מרתח רתח והפת נאפית מיד ואינו בא לידי חמוץ, משמע דאם לא נאפית מיד אף שתאפה לאחר זמן יש לחוש שתחמיץ קודם שתאפה. ואין הכוונה שנגמרה האפיה מיד דזה ליכא ברוב התנורים ואולי גם לא בכל העולם, אלא הכוונה שהתחיל ליאפות מיד ואם אין החום גדול אינו מתחיל ליאפות אלא עד שמתחמם הפת ויש לחוש שיתחמץ קודם שהתחיל ליאפות.

ולכן מסתבר שרק בחום שנשרף קש ונכוה ידו בנגיעה מתחלת המצה ליאפות מיד אבל בחום פחות מזה לא מתחלת ליאפות מיד ויש לחוש שתתחמץ קודם. ולא ידוע לי היכן מצא כתר"ה שביד סולדת בו אופה ולא מחמיץ דבחזון איש סי' י"ט שהביא כתר"ה אין כוונתו שהתנור חם כשיעור יד סולדת אלא על המצה שכשהיא חמה שהיד סולדת בה לא תתחמץ. ואף זה לא ידוע לי מקור לדבריו אבל בתנור חם רק כשיעור יד סולדת מסתבר לע"ד שיש לאסור. ואם רוצה לאפות מצה על הטסי ברזל יראה להסיק אש הגעֶז עד שישרוף קש על הטס. וגם נראה שלא תהיה מגולה לאויר כי אף שמתחתיו הוא חם בשיעור שיאפה מ"מ למעלה האויר מקרר ואפשר שתתחמץ עד שלא תתחיל ליאפות גם למעלה לכן צריך שיעשה גם גג וכותלים, וע"ג קרקע שהוזכר בטור בשם בה"ג איירי שהוא בקרקע הכירה דזהו טרוקנין שפרש"י בברכות דף ל"ז ד"ה כובא דארעא שעושה מקום חלל בכירה וכן הוא בש"ע [או"ח] סי' קס"ח סעי' ט"ו ובמ"ב סק"ט כאן איתא שהוא טרוקנין שבסי' קס"ח וא"כ אינו מגולה לאויר וכן יש לפרש בטפקא.

זהו ברור הלכה זו למעשה וכדכתב הח"א בכלל קכ"ח סעי' כ"ז שצריך שיהיה חם מאד וכן הוא פירוש מרתח רתח שבטור וש"ע שזהו חום שיותר גדול מיד סולדת כמו במים רותחין שהוא חם יותר הרבה מיד סולדת דהוא מעלה רתיחות. ולכן אם האיש ההוא הסיק עד שהיו הטסי ברזל חם טובא עד שנשרף קש ועשה מהטסי ברזל כמין תבה בגג וכותלים שלא היתה המצה מגולה לאויר שפיר עביד ואם לא היה חם כ"כ או שהיתה המצה מגולה לאויר לא עשה כהוגן ושפיר ערערו עליו. ידידו, משה פיינשטיין.

תוכן העניינים

אגרות משה אורח חיים א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה