אגרות משה אורח חיים א· הרב משה פיינשטיין
סימן קלו
בדבר שיעור האצבע והאמה לפי מדת האינטשעס שבמדינה זו ערב חנוכה תשי"ז. מע"כ ידידי מוהר"ר שלום הלוי קוגעלמאן שליט"א.
מה שרוצה ידידי לידע שיעור האצבעות על האינטשעס שבמדינתנו מפני שרבו הדעות. הנה אני בעצמי איני מבין מה שייך מחלוקת בזה שהאחרונים שקלין וטריין וזה אומר בכה וזה בכה, כי שיעור אצבע הוא כפי מדת אדם בינוני ברוחב האצבע באמצע פרק הראשון מהאגודל, וכפי שאני מדדתי הרבה פעמים נמצא אמה של תורה שהוא כ"ד אצבעות מדת כ"א אינטשעס ורביע. ויש אולי להחמיר במקום שהוא לחומרא עד כ"ג אינטשעס האמה ועל יותר לע"ד אין מקום להחמיר. אך מ"מ לשיעור מקוה מהראוי להחמיר להחשיב כ"ד אינטשעס האמה. ובעצם הדין מדת כ"א אינטשעס ורביע האמה היא מדה הנכונה בין לקולא בין לחומרא. ומה שמצינו בשם הח"ס שהוא יותר על מדה זו שמדדתי אולי מדות מדינתו אז היו שלא כמדות שהן עתה אף במדינתו. וגם אולי בזמנו שכבר עברו מאה ועשרים שנה בערך היו האצבעות של אדם בינוני מעט עבות מבזמננו. ועיין בחת"ס או"ח סי' קכ"ז שהביא מה שכתב בתשובה אחרת שהאצבע היא כפי כל דור ודור והביא כן מהגאון חות יאיר ולכן ודאי לא שייך להביא מה ששיערו כל אחד בזמנו במדות מדינתו שהוי אז אלא צריך למדוד עתה ולכן הוא לדינא בזמננו עתה כדכתבתי.
ובדבר מדת הרביעית ידוע שיטת הצל"ח שהשיעורים לפי האצבעות ולפי הביצים שבזמן הגמ' היו שוין ובזמננו שיעור האצבעות גדול משיעור הביצים ערך כפלים ועיין בחת"ס שם מש"כ ע"ז עכ"פ גם החת"ס מסכים שהרביעית הוא כלי המחזיק מים הנופלים משלש ביצים וכן צריך לנהוג למעשה. ידידו, משה פיינשטיין.