אור ברסלב

אגרות משה אורח חיים א· הרב משה פיינשטיין

סימן קו

סימן קה

אם לברך את המתענים בה"ב בשחרית כשיש חתן

בשבת ו' מרחשון שנת תרפ"ג היה חתן בביהמ"ד ושאלו אם לברך מי שיתענו תענית בה"ב כמנהג. ואמרתי שיכולין לברך כי לכאורה אין בזה שום טעם למנוע מלברך את המתענים דאין זה ענין אבלות ואף סליחות אומרים כשיש חתן ואומרים הסליחה דתענית צבור קבעו [קבוע], אך מ"מ כתב המג"א [או"ח] סי' תצ"ב שנוהגין כשיש מילה או חתונה לברך במנחה משום מהיות טוב, ולכן אמינא שבמקומותינו יש לברך בשחרית דהא לכאורה תמוה טובא בשלמא כשיש ברית מילה יש תקנה לברך במנחה שאין נוהגין שמחה במנחה אף כשהיה ברית מילה בשחרית שאומרין אף תחנון ולכן מחמת מהיות טוב דוחין למנחה אף שאין טעם נכון לדחות זה אבל בחתונה מה יתקנו בזה שידחו למנחה דהא אף במנחה כשיהיה החתן בביהמ"ד נוהגין שאין אומרין תחנון כל שבעת ימי המשתה ואיך שייך מהיות טוב בזה שידחו למנחה, ולדחות לגמרי משמע ממג"א שאין דוחין. וצריך לומר שטעם המג"א הוא משום שהיו מפטירין בזמנו במקומות מדינתו בשוש אשיש ולכן לא נאה להזכיר אז שם תענית מאחר שמזכיר לשון שמחה ולכן מהיות טוב דוחין למנחה שאין מזכירין שמחה. וא"כ במקומותינו שאין מפטירין שוש אשיש הרי מנחה הוא כמו שחרית ואין לדחות למנחה כי מאחר שלא יתקנו כלום למה ישנו מכל השנים. ולא מסתבר לומר דמה שקורין החתן לתורה הוא ג"כ הזכרת שמחה וכ"ש במקום שמזמרין אותו ואלים לדחות אבל לא מסתבר זה כלל לע"ד והנכון למעשה כהוראתי, וה' יורנו דרך האמת אף במנהגי ישראל הקדושים. משה פיינשטיין.

תוכן העניינים

אגרות משה אורח חיים א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה