אגרות משה אורח חיים א· הרב משה פיינשטיין
סימן קה
בענין להתפלל על החולה ביו"ט
ביו"ט אחרון של פסח ביקש חולה שיתפללו בעדו והיה מסוכן אבל לא היה סכנת היום ואמרו מזמורי תהלים והתפלה עבורו, ושאלוני אם עשו כדין, ואמרתי שיפה עשו דכיון שבעצמו ביקש שיתפללו ויאמרו תהלים והוא מסוכן יש לחוש לטריפת דעתו אם לא יעשו כדבריו, וכדמצינו שהתירו איסור דרבנן כמו קנין משכ"מ בב"ב דף קנ"ו, וגם מה שהתירו לגרש בגיטין דף ע"ז, כתבו התוס' בב"ב שם ובעירובין דף ע"א שהוא כדי שלא תטרוף דעתו וכן הוא בתוס' ביצה דף י"ז עיי"ש, והתוס' גיטין שכתבו דהתירו לגרש כדי שלא תפול קמי יבם מסתבר שמודו דהיה מותר גם משום שלא תטרוף דעתו, אך שבגירושין סברי דמותר גם משום שלא תפול קמי יבם ונ"מ שמותר לדידהו אף שהוא לא התחיל בגירושין רק היא בקשה ואין לחוש שיצטער מזה שמ"מ מתירין בגיטין ולתוס' דמקומות האחרים אפשר אסור בכה"ג. ורואה אני שכ"ש שיש להתיר להתפלל עבורו כשביקש מחשש טירוף הדעת ואף בשבת יש להתיר וכשלא ביקש בעצמו אלא אחרים ביקשו אסור. משה פיינשטיין.