אור ברסלב

אגרות משה אורח חיים א· הרב משה פיינשטיין

סימן קב

סימן קא

בענין שני נערים שנעשים בעלי מצוה איך להתנהג בקריאת המפטיר כשרוצים שניהם בדוקא לקרות י"ט כסלו תשט"ו. מע"כ ידידי הרה"ג מוהר"ר משה ישכר גולדברג שליט"א.

בדבר שני נערים שנעשים בר מצוה ורוצים דוקא ששניהם ינגנו כל ההפטרה וכל הברכות. הנה לכאורה היה מקום לומר דכיון דרוצין כל הנמצאים בביה"כ לשמוע את שניהם יכולין לקרא תרוייהו כאחד וכהא דאיתא במגילה דף כ"א בהלל ובמגילה אפילו עשרה קורין מ"ט כיון דחביבה יהבי דעתייהו ושמעי ולכן גם הכא שחביב להו לשמוע את שניהם יהבי דעתייהו ושמעי ואין בזה משום תרי קלי לא משתמעי. אבל למעשה אין לסמוך על זה דכיון דאסרו לקרות שנים בתורה ובנביא יש לאסור בכל אופן אף אם הוא באופן דמשתמעי. וקצת ראיה דהא ודאי איירי אף ששמעו הקריאה אף שקראוה שנים דבלא שמעו הא לא יצאו אף בקרא אחד וא"כ לאיזה צורך אמרו שלא יקראו שנים וכי רק עצה טובה אמרו בזה, אלא משמע שהוא תקנה שלא יקראו שנים כיון שמצוי שלא ישמעו ויתרשלו מלחזור ולקרא וכיון שהוא תקנה יש לומר שלא פלוג ואף באופן שחביבה להו ויהבי דעתייהו נמי יש לאסור. אך ראיה גדולה ליכא דאפשר החידוש הוא שבקריאת שנים לא משתמעי כהוגן ורק הוא כקול הברה בעלמא אבל אם יהבי דעתייהו שהוי שמיעה ממש אף משנים אפשר לא אסרי אף בתורה ובנביא וא"כ הכא שחביב להו ויהבי דעתייהו שמעי שפיר ויוצאין.

והנה בתוס' ב"ב דף ט"ו משמע שיש מחלוקת אם רשאין לקרות שנים כשאחד יהיה בלחש שהר"י סובר שהסרסור שעומד אצלו היה מסייע לו בנחת והא דלא יקראו שנים היינו שניהם שוין בקול רם וכן איתא בטור או"ח סי' קמ"א בשם הרא"ש ולעיל מזה בשם ר"ת שהקשה על ר' משולם שסובר שבכל התורה לבד ח' פסוקים אחרונים היה קורא ביחד עם הש"ץ, מהא דקראו שנים בתורה לא יצאו ומפרש שהסרסור שהוא החזן העומד אצל הקורא לא יקרא עמו אלא יעמוד שם וישתוק משמע שסובר דאף אם אחד מהן בלחש אסור. ואם נימא כר"ת שאסור אף שיקרא אחד בלחש שלא שייך לא משתמעי אלמא דאסרו משום לא פלוג בכל אופן וא"כ כ"ש שאסור כששניהם בקול רם אף שנזדמן שיהבי דעתייהו ושמעי כהא דהכא. אך להר"י יש להסתפק אם אסרו בכל אופן כששניהם בקול רם דבזה יודה שאסרו משום לא פלוג ורק באחד מהן בלחש סובר שלא היתה בכלל הגזירה כיון דלעולם לא שייך באופן כזה הא דלא משתמעי או שלדידיה לא גזרו כלל אלא שהשמיענו הדין דלא משתמעי כשמיעה ממש כטעם ב'. וא"כ למעשה כיון שלר"ת אסור בודאי ולהר"י ורא"ש נמי יש להסתפק בהא דהכא אין להם לקרא ביחד אף שלא שייך הטעם דלא משתמעי משום דיהבי דעתייהו ושמעי דעכ"פ לא פלוג.

אך תמוה טובא שיטת ר"ת דאם האיסור היה גם כשאחד מהן בלחש איך התירו עתה לנהוג לקרות שנים כדי שלא יתבייש. וכ"ש שקשה זה למאי דמשמע מתוס' ר"ה דף כ"ז ובר"ן מגילה דף כ"א דהאידנא קרו תרי אף בקול רם, דלא כתבו דהאידנא מסייע הש"ץ להקורא דהיה משמע דאינם שוים והיה שייך לפרש באחד מהן בלחש שכן אפשר לפרש בתוס' מנחות דף ל' עיי"ש אלא כתבו סתמא דהאידנא קרי תרי בלשון הר"ן ומה שנוהגין לקרות שנים בתורה בלשון התוס', משמע דרשאין גם לקרות שניהם בקול רם הא זה ממש הוא דין דלא משתמעי ואיך התירו בשביל שלא לבייש. ואולי אף שלא הזכירו וסתמו דבריהם צריך לומר שכוונתם שאחד מהם יקרא בלחש. אבל עכ"פ לר"ת יקשה דהא אוסר גם באחד מהן קורא בלחש. וצריך לומר דכדי שלא יתבייש עדיף מלגזור בשביל לא פלוג ולכן אף אחר שגזרו בזמן הגמ' התירו הגאונים כשראו שבא מזה לבייש איזה אנשים משום דסברי דבאופן כזה שיבא לידי ביוש לא תקנו לאסור גם כשאחד יקרא בלחש שהוא רק משום לא פלוג.

אבל לפ"ז נצטרך לומר שלא סגי לענין הברכה שלא תהיה לבטלה כשיקרא באופן שלא ישמיע לאזניו כדסובר הב"י [או"ח] בסי' קמ"א דאם היה סגי לא היה להם להתיר מה שאסרו שלא יקראו שנים אף באחד מהן בלחש דהא לא יבא מזה לבייש דאפשר להעולה שיקרא באופן שלא ישמיע לאזניו דזה ודאי לא היה בכלל הגזירה דלא שייך לא פלוג על קריאה כזו. ולכן צריך לומר שלר"ת לא סגי בזה דלא כב"י אלא שישמיע לאזניו דוקא שעל קריאה כזו שייך לגזור מטעם לא פלוג והיה אסור קודם שבאו לחשש ביוש לאיזה אנשים והוכרחו להתיר כשראו שבאו מזה לחשש ביוש כדלעיל.

עכ"פ למעשה אסור לשניהם לקרות ביחד. וצריכין באופן זה ששניהם רוצים בדוקא לקרות הכל שיצאו עשרה בנ"א אחר קה"ת קודם קריאת ההפטרה ואז יקרא השני בתורה תחלה ואח"כ ההפטרה ובודאי שיש בזה משום טרחא דצבורא אבל צריכין למחול ע"ז כדי שלא יבואו למחלוקת. וטוב שלא יגביהו ויגללו התורה אחר קריאת הראשון בתורה אלא יכסוה ויקרא ההפטרה ואח"כ יכנסו העשרה שיצאו ויקרא השני בתורה ויגביהו ויגללו ויקרא את ההפטרה, כי מכיון שקריאת המפטיר בתורה אינו מחיוב הקריאה אלא בשביל כבוד התורה מסתבר שאין להוציא ס"ת בשביל זה ואחר שכבר יגביהו ויגללו אותה יש להחשיב הפתיחה מחדש כהוצאה ולכן יותר טוב שלא להגביה ולגלול אחר הראשון אלא יכסוה כדכתבתי. ידידו מוקירו, משה פיינשטיין.

תוכן העניינים

אגרות משה אורח חיים א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה