אור ברסלב

אגרות משה אורח חיים א· הרב משה פיינשטיין

סימן ל

סימן כט

עוד בענין הנ"ל כ"ד כסלו תשי"ב. מע"כ ידידי הרב המופלג מהר"ר נח ברייער שליט"א בספרינג וואלי.

בדבר אם להחשב תפלה בצבור סגי בששה שלא התפללו וארבעה שהתפללו. הנה לכאורה אין להחשיב זה לתפלה בצבור דלזה בעינן שתהיה תפלת הצבור ששייך זה רק כשכל הצבור מתפללין שהם כל העשרה. ואף לר' אחא בר"ח שיליף בברכות דף ח' מקרא דכי ברבים, שא"כ הא מצינו שרבים הם שלשה בגיטין דף מ"ו ואיפסק כן בש"ע יו"ד סי' רכ"ח סעי' כ"א מ"מ לענין בצבור הא ילפינן מנצב בעדת [ברכות] בדף ו' לעשרה שמתפללין ששכינה עמהם, שזהו מעלת תפלת רבים ועדה הם עשרה, לכן רבים לגבי תפלה הם עשרה אף לר"א בר"ח שלא פליג עלייהו בזה. ורק לענין אמירת קדיש וקדושה שהעשרה שצריכין הוא רק משום שדבר שבקדושה לא יהא פחות מעשרה סגי בזה שיהיו שם עשרה אף שארבעה כבר שמעו, ולרש"י אף שתשעה מהם שמעו נמי יכולין לומר בשבילו קדיש וקדושה וכן איפסק [או"ח] בסי' ס"ט, ורק לכתחלה צריך לחזור אחר ששה שלא שמעו עיי"ש ובמגילה דף כ"ג בתוס'. אך יש חלוק אף למה שפסקינן כרש"י דאם אין שם ששה שלא התפללו אינו מתפלל הש"ץ בלחש רק מתחיל מיד בקול רם וכשיש ששה שלא התפללו מתפלל מתחלה בלחש כדאיתא במג"א סק"ד.

ואין כוונת המג"א משום דבששה שלא התפללו נחשב תפלה בצבור אף שמשמע כן לכאורה מהא שכתב בטעם שבליכא ששה לא יתפלל בלחש רק יתחיל מיד בקול רם דהא עיקר הכוונה משום קדושה, משמע דביש ששה הוי הכוונה גם בשביל התפלה עצמה שנחשב בצבור, אבל לא מסתבר זה אלא הטעם הוא דהא לכתחלה הא פסק הש"ע שם [או"ח ס"ט] דצריך לחזור אחר ששה לכן אין לו להתפלל בלחש כשאין שם ששה ויעשה כהדיעבד כיון שיכול בשביל הקדושה להתחיל תיכף בקול רם אבל כשיש ששה דלכו"ע יכול להתפלל בשבילם, דאף דאיכא שיטה בתוס' דבעי שבעה מ"מ הא לא חש הש"ע לשיטה זו לכן יכול להתפלל בלחש וגם צריך כדי להסדיר את תפלתו וזהו נראה גם בכוונת המג"א.

אבל לשון הרמב"ם בפ"ח מתפלה ה"ד משמע שיש לזה דין תפלת הצבור ובפרט בלשון הכ"מ שכתב ופסק רבנו כי"א משום דבכל דוכתא אשכחן דרובו ככולו ואם הוא רק לענין קדיש וקדושה הא אדרבה היה מקום לומר דסגי אפילו באחד כשיטת רש"י דהא יש כל עשרה במקום שאומר הקדושה, ורק הקרא דבפרוע פרעות שהנידון הוא אם נמנה כל התיבות או רק עד ברכו אין שייך לזה טעם רובו ככולו. וא"כ משמע דקאי על עצם הדין דתפלה בצבור כפשטות לשון הרמב"ם ושייך ע"ז הטעם דרובו ככולו. אבל אינו כלשון הגמ' [ברכות] בדף ו' דאמר לעשרה שמתפללין וצ"ע.

ידידו, משה פיינשטיין.

תוכן העניינים

אגרות משה אורח חיים א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה