אגרות משה אורח חיים א· הרב משה פיינשטיין
סימן כט
עוד בענין הנ"ל ב' דר"ח מרחשון תשי"ג. מע"כ ידידי הרב המופלג מוהר"ר מרדכי שפיעלמאן שליט"א.
הנה מה שהעיר כתר"ה במכתבו השני שאפשר לפרש בכוונת החיי אדם שאין כוונתו בדוקא שיתפללו כל העשרה ביחד שיתפללו הצבור יחד וקרא לצבור בשם עשרה אבל סגי כשיתפללו יחד רק הרוב מהם, הנה לבד שאין לפרש זה בדבריו אף בדוחק משום דא"כ לא היה לו להאריך כלל אלא לכתוב ועיקר התפלה בצבור הוא תפלת י"ח דהיינו שיתפללו ביחד, ואם להשמיענו שעשרה הם צבור כבר הזכיר זה למעלה, אלא ודאי שהשמיענו דלענין זה צריך שיתפללו כל העשרה ביחד ולא סגי ברוב מהם. וכן מה שכתב הח"א שצריך שיהיו העשרה כולם גדולים לא כאן המקום אלא בכלל ל' כמפורש שם דין זה. אך נקט זה גם בכאן שלא נימא שלענין מעלת תפלה ביחד עם עשרה יסגי גם שיתפללו קטנים משום דתפלתם עוד עדיפא שהוא הבל שאין בו חטא אף שלא מצטרפין לאמירת דבר שבקדושה, לכן השמיענו שגם לזה אין מצטרפין. אבל אף אם היה אפשר לדחוק ודאי אין לנו לפרש כן דכי דין זה אמרינן רק ממה שמשמע לן כן בדברי הח"א דאף שאומר זה הח"א צריך לראיות ולטעמים אלא הוא ממה שבארתי באורך בראיות וטעם וא"כ ודאי זהו כוונת הח"א.
והנה מעלת תפלה בצבור אינו מצד נצב בעדת הנאמר בברכות דף ו' בעשרה שמתפללין ששכינה עמהם דהא מעלה דנצב בעדת איכא גם בבית הכנסת כדאיתא שם אף בלא עשרה, ומ"מ למעלת תפלה בצבור צריך צבור דוקא אף בביהכ"נ, אלמא דמעלת צבור הוא מטעם אחר הנאמר בדף ח' [ברכות] שהוא עת רצון בשעה שהצבור מתפללין ואין הקב"ה מואס בתפלתן של רבים כדדריש מקראי שם, וממילא אין ראיה משכנה"ג שהביא השע"ת [או"ח] סימן קכ"ד סק"ה שנחשב נצב בעדת אף שמקצתן התפללו, שלכן יהיה לזה מעלת תפלה בצבור, דנצב בעדת אינו ענין מעלת תפלה בצבור.
וכוונת השכנה"ג הוא בכלל ענין אחר דלענין דברים הצריכין צבור כגון אמירת דבר שבקדושה לא מצינו שיהיה עכוב שיענו התשעה אמן והא דעת המחבר [או"ח] בסי' נ"ה סעיף ו' שאף ישן מצטרף ואף להט"ז שם סק"ד שפליג לא יצריך שיענה דוקא אמן. אך הוא אולי סובר דבר חדש שיש חלוק לענין פריסת שמע בין בביהכ"נ למקום חול, דבבית הכנסת שאף בלא עשרה יש מעלת נצב בעדת יכולין לפרוס על שמע אף בשביל אחד אם רק יש עשרה שיכולים לומר דבר שבקדושה אבל במקום חול שרק כשיש עשרה שמתפללין יש מעלת נצב בעדת, אין יכולין לפרוס על שמע בשביל אחד, ורק כשיש תשעה שיענו אחר המברך אמן והרוב מהם מתפללין יש בהו מעלת נצב בעדת ויכולין לפרוס על שמע כיון שיש להם חשיבות צבור לתפלה וכל העשרה עסוקין בזה לכל הפחות בענית אמן, והוא מסברא בעלמא או שיש לו ראיה כי אין הספר אצלי לעיין בו. עכ"פ איך שנימא הוא ענין אחר לגמרי ואין ראיה משם כלום, ואדרבה מהא שרק בענו כולם אמן יש מעלת נצב בעדת חזינן שיש דברים שבעינן כל העשרה דוקא.
ומה ששמע כתר"ה בשם הגאון רי"ז מבריסק שליט"א שסובר שגם אין לחזור התפלה לש"צ בליכא עשרה שהתפללו, אולי סובר כמהר"י מינץ שסובר כן ומטעם כדבארתי. אבל אפשר שלא דייקו בעדותן שהוא פלא שיעשה דלא כד"מ והמג"א.
ידידו דוש"ת באהבה, משה פיינשטיין.