אגלי טל· רבי אברהם בורנשטיין מסוכטשוב
מלאכת קוצר אות מח
[מח] אפי' להשתמש בהן לדבר מצוה אסור. זה פשוט מדתנן [ר"ה לב ע"ב] אין עולין באילן ולא רוכבין ע"ג בהמה להביא השופר. ויותר מזה בעושה סוכתו ע"ג בהמה [סוכה כב ע"ב] שהעלי' לסוכה שע"ג בהמה גופה מצוה. וכן בסמיכה ביו"ט [חגיגה טז.] לב"ש ואינך נשיאים האוסרים דסמיכה הוא תשמיש מצוה לבד. ולא דמי למ"ש הפוסקים [סי' תקפ"ו סעי' כ"א] שאם הביא גוי שופר או לולב מותר לתקוע וליטול דלא שייך גזירה שיאמר לגוי להביא ויעשה מצוה הבאה בעבירה וה"נ נאמר דלא נחוש שיחתוך זמורה להנהיג הבהמה כדי להביא השופר לעשות מצוה הבאה בעבירה דליתי' דבשלמא בגזירה שאסרו בנעשה ע"י גוי שמא יאמר לו דהיינו שמא יאמר לו במזיד דכיון שאינו עושה המלאכה בעצמו יהי' קלה בעיניו כמ"ש בס' התרומה דא"א לפרש שמא ישכח שהוא שבת ויצוה לעשות דבזה לא הועילו בתקנה שאסרו דיעבד אם נעשה בשבת. שהרי ישכח שהוא שבת ולא תמנענו התקנה מלצוות לעשות רק שמא יאמר במזיד. ולהא לא חיישינן שמא יעשה מצוה הבאה בעבירה. אבל ברכיבה ע"ג בהמה ועלי' ע"ג אילן שהגזירה הוא שמא ישכח ויחתוך כנ"ל ס"ק מ"ג בשם הירושלמי עיי"ש. חשש זה בתשמיש מצוה כמו בתשמיש רשות. ועוד דהא אסרו אפי' בשאר תשמישים ואפי' בבהמה דקה דלא שייך הגזירה כלל דלא פלוג רבנן: