אור ברסלב
אגלי טל מלאכת קוצר אות מד

אגלי טל· רבי אברהם בורנשטיין מסוכטשוב

מלאכת קוצר אות מד

מלאכת קוצר אות מג

[מד] וה"ה שאין משתמשין בה שום תשמיש. כן פשוט בסוכה כ"ב ע"ב דעושה סוכתו ע"ג בהמה כשירה ואין עולין לה ביו"ט ושם כ"ג. ר' יהודה פוסל משום דאינה ראוי' לשבעה ועוד בביצה י"ט. חגיגה ט"ז. וע"ב. דב"ש וכמה נשיאים שאסרו סמיכה ביו"ט משום דסמיכה בכל כוחו בעינן וה"ל משתמש בבע"ח. וב"ה שהתירו משום דס"ל תיכף לסמיכה שחיטה וכיון דעולת ראי' ושלמי חגיגה זמנם ביו"ט ע"כ סומך ביו"ט וב"ש ואינך האוסרים לית להו תיכף לסמיכה שחיטה ויכול לסמוך מעיו"ט. ומ"מ מדברי כולם נשמע דכל תשמיש אסור משום שבות ולאו דוקא רכיבה וכן פשוט בשבת קנ"ד ע"ב אביי אשכחי' לרבה דמשפשף לברי' אגבא דחמרא אמר לי' והא קמשתמש בבע"ח. ודעת הגהת מרדכי ספ"ק דעירובין דרכיבה ע"ג בהמה ותשמיש בע"ח תרי גווני איסורי נינהו והא דאסרו חכמים לרכוב הוא משום גזירה שמא יחתוך זמורה. אבל תשמיש דבע"ח לאו מהאי טעמא הוא וקשה ל"ל טעמא דרכיבה משום שמא יחתוך זמורה ת"ל דמשתמש בבע"ח וי"ל משום דתשמיש בע"ח אינו איסור חמור כמו רכיבה דאית בי' לתא דאורייתא. ולכך אסרו רכיבה משום גזירה שיהי' איסור חמור עיי"ש. ואין כן דעת כל הפוסקים כמו שיבואר לקמן ס"ק נ"ג אות ג' בס"ד אלא דבכלל איסור אין רוכבין ע"ג בהמה נכלל כל תשמיש בהמה וכמו ביצה שנולדה ביו"ט בכלל גזירת פירות הנושרין או משקין שזבו. ולשון רא"ם בס' יראים [סי' דש, דף קע ע"ב] למדנו שאסור להשתמש באילן ובבהמה ביו"ט וטעמא דכל תשמיש באילן ובבהמה רוכבין ועולין חשבינן ליה עכ"ל. ואף דלית בשאר תשמישי' גזירה דיחתוך זמורה שוב נאסר כעין ביצה בכלל פירות הנושרין:

תוכן העניינים

אגלי טל

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה