אור ברסלב
אגלי טל מלאכת קוצר אות מג

אגלי טל· רבי אברהם בורנשטיין מסוכטשוב

מלאכת קוצר אות מג

מלאכת קוצר אות מב

[מג] גזירה שמא יחתוך זמורה להנהיגה. נראה לי להמתיק דבריהם ז"ל דלכאורה אינו מובן כל כך דמסתמא כל רוכב יש לו זמורה מוכנת. ולמה נחוש שיחתוך בשבת או ביו"ט. ואמנם בשבת הדבר פשוט שאם ירכב חוץ לעירוב ע"כ לא ישא עמו הזמורה וכשישכח אח"כ שהוא שבת יחתוך. [כמ"ש הירושלמי ביצה [כ.] בהא דאין עולין באילן שמא יתלוש וכתב בירושלמי שישכח ויתלוש ומסתמא גם בגזירת חתוך זמורה כן החשש דלאו ברשיעי עסקינן שחשודים לעשות מלאכה בשבת שהם כ"ש לא יצייתו לדברי חכמים שאסרו לרכוב רק שישכח] אך ביו"ט דהוצאה מותרת למה נחוש. אך במתני' ל"ב: ואין מנהיגין את הבהמה במקל ביו"ט ובגמ' הטעם דמיחזי כמאן דאזיל לחינגא וא"כ לא ישא עמו הזמורה:

וארווחנא בזה לפרש מה שמותר לרכוב בחוה"מ. וקי"ל בסי' תקל"ו [סעי' א'] דאפילו שלא לצורך המועד מותר ואינו מובן דמ"ש ממליחה וכבישה שלא לצורך המועד דאסור וכן אמירה לגוי בחוה"מ וכן פרקמטיא דאסור בחוה"מ דהרמב"ם פכ"ג [הי"ב] מהל' שבת כתב הטעם דבשבת אסור שמא יכתוב. ואף לפמ"ש רש"י ביצה ל"ז. דבשבת אסור גם משום ממצוא חפצך ודבר דבר. מ"מ במועד ע"כ אין אסור משום זה דהא מקבלין קבולת במועד לעשות לאחר המועד ובשבת כה"ג אסור משום ממצוא חפצך וגו' הרי דאין איסור ממצוא חפצך במועד. וע"כ איסור פרקמטיא במועד הוא משום שמא יכתוב. הרי דאף מידי דלאו מלאכה ולא דומה למלאכה רק גזירה בעלמא שמא יבא לידי איסור תורה אסור במועד. וא"כ רכיבה שלא לצורך המועד למה יהיה מותר. אך לפמ"ש ניחא דבחוה"מ לא שייך מיחזי כמאן דאזיל לחינגא דהיינו שוק כפירש"י שם. דבחול המועד יש היתר לפעמים למכור בשוק כגון דבר האבוד וא"כ ליכא מראית העין ויכול לישא עמו הזמורה שיש לו מעיו"ט וליכא גזירה כלל:

תוכן העניינים

אגלי טל

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה