אור ברסלב
אגלי טל מלאכת קוצר אות כו

אגלי טל· רבי אברהם בורנשטיין מסוכטשוב

מלאכת קוצר אות כו

מלאכת קוצר אות כה

[כו] משום קוצר. ירושלמי פרק כלל גדול [מח ע"ב] ההן דציד כוורא וכל דבר שאתה מבדילו מחיותו חייב משום קוצר. ופי' הקרבן עדה דמיירי שהיה ניצוד ועומד מבעוד יום בביבר במקום שאינו מחוסר צידה. ובשיורי קרבן שם כתב דהא דגרסי' בבבלי פרק ח' שרצים ק"ז ע"ב אמר שמואל השולה דג מן הים כיון שיבש בו כסלע חייב וכו' אמר שמואל הושיט ידו למעי בהמה ודלדל עובר שבמעיה חייב. תרווייהו חד טעמא אית להו שחייבין משום קוצר. ורש"י פי' בדג שחייב משום נטילת נשמה. והה"מ בשם הרמב"ן כתב דתרווייהו משום נטילת נשמה. ול"נ כמ"ש. ואי קשיא א"כ למה לי יבש כסלע אפי' בלאו הכי יהא חייב. יש לומר דאם החזירו כ"ז שלא יבש בו כסלע פטור עכ"ל: ולפענ"ד ליתא דא"כ עציץ נקוב שהגביהו מקרקע והניחו ע"ג יתידות לא יתחייב אם חזר והניחו. ולא משכחת חיוב אלא א"כ יבשו העשבים וכ"ת אה"נ א"כ מאי הוקשה לרש"י [פא ע"ב] אהא דמותר לקנח בצרור שעלה בו עשבים הרי תיכף מחזירו לקרקע. מיהו י"ל דהכי קשיא לי' דא"כ שוב יתחייב בהנחה כיון שצריך לזריעה כדי שלא יתחייב למפרע משום תולש. אך ז"א כיון שנתכון תחילה להחזירו ולא יהיה מלאכה. אף אם באמת לא החזירו לא חשוב מלאכת מחשבת. ואם כן אינו צריך לחזירתו שאח"כ. גם פשיטא דלישנא דהניחו ע"ג יתידות חייב. משמע שחייב תיכף ולא מהני חזרה. וא"כ קשה אם איתא דהש"ס דידן ס"ל הא דירושלמי דחייב משום קוצר ל"ל ליבש בו כסלע:

ונלפע"ד דהא דחייב משום קוצר אף כשהיה ניצוד ועומד מבעוד יום דוקא במונח בביבר במקום שאינה מחוסר צידה [עיין סי' תצ"ז] אבל אם היה בספל גדול של מים לא יתחייב בנטילתו משם משום קוצר דלא עדיף מתולש מעציץ שאינו נקוב דפטור משום דלאו היינו רביתי' ה"נ אין גידולו של דג אלא בנהרות ואם הי' בתיבה שיש בה נקבים מתחתיה והוא עפ"י הנהר יש לדמותו לעציץ נקוב אבל בספל סתום אפי' עומד ע"ג הנהר או שהוא ביבשה אפי' נקוב לא יתחייב עליו. ועפי"ז היינו יכולים להשוות הבבלי והירושלמי דהנה הרמב"ם פי"א מה"ש ה"א הביא הך דינא בל' הזה העלה דג מספל של מיסם וגרסתינו בגמ' הוא השולה דג מן הים. וכפי הנראה היה גירסת הרמב"ם ז"ל בגמ' מספל של מים. וע"כ אינו חייב משום קוצר כנ"ל. ובירושלמי מיירי ששלה אותו ממקום שהיה ניצוד ועומד בביבר לתוך ספל של מים דאין בו משום נטילת נשמה כלל רק משום קוצר כמו בעציץ נקוב שסתם הנקב דודאי חייב כמו עציץ נקוב שהיה מונח ע"ג קרקע והניחו ע"ג ספסל:

אך ראיתי להמג"א סי' תצ"ז [סק"ו] כתב בפשיטות דנוטלו מתוך ספל מים חייב משום קוצר וצ"ע מעציץ שאינו נקוב דפטור משום שאינו מחובר לקרקע עולם לא מיקרי קוצר. ה"נ כיון שאינו מחובר לכללות המים לא יקרא קוצר ואיך יהיה שולה דג תולדת קוצר חמור מקוצר עצמו. ונ"ל עפ"י דברי הרא"ש בתשובה כלל ב' ס"ד בנותן עפר ע"ג עלי' וזרע בה חשוב מחובר לכל דבר והתולש ממנו בשבת חייב. ודוקא עציץ שאינו נקוב שהוא דבר המטלטל אין דרך זריעה בכך. וא"כ דג שגידולו במים והמים אינם נקוים במקום אחד רק זוחלין ממקום למקום. א"כ עיקר גידולו בדבר שאינו קבוע. ע"כ גם התולשו מכלי המטלטל חייב. כן נראה לי לדעת המג"א ומ"מ אינו מוכרח די"ל עיקר גידולו של דג בנהר ולא בכלי והממלא עלי' עפר וזרע בה הוא עצמו נעשה שדה וכרם וחשוב דרך זריעה אבל ספל מים לא יעשה נהר:

תוכן העניינים

אגלי טל

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה