אור ברסלב
אגלי טל מלאכת חורש אות ח

אגלי טל· רבי אברהם בורנשטיין מסוכטשוב

מלאכת חורש אות ח

מלאכת חורש אות ז

[ח] והמקרסם עשבים. כתב המאירי פרק הבונה ק"ג. המנכש והוא הסרת עשבים הרעים מתוך הירקות והוא תולדת חורש ויש מחייבים אותו משום זורע. [והוא מחלוקת רבה ורב יוסף ריש מועד קטן] והמקרסם. והוא הקוצץ ענפים יבשים מן הלחים לתיקון האילן. והמזרד והוא קציצת ענפים אף מהלחים מצד שיש שם הרבה יותר מדאי ואף הם תולדות חורש ויש מחייבין בהם מש ום נוטע עכ"ל. והנה מבואר בדבריו דאף באילן הסרת ענפים היבשים מתוך ענפי האילן דומה למנכש. ואף הוא לרבה תולדת חורש: אבל בחידושים שעל הרמב"ם שחיברם הרב ר' אברהם בנו נדפס בתשובות הרמב"ם דפוס ליפסיא ובריש ספר מעשה רוקח. אהא דכתב הרממב"ם פ"ח מה"ש המנכש בעיקרי אילנות והמקרסם עשבים או המזרד את השריגים כדי ליפות את הקרקע הרי זה תולדות חורש. וכתב ע"ז בחידושים הנ"ל אות קל"ז. והמקרסם עשבים אם הי' בדעתו ליפות את הקרקע חייב משום חורש שהעשבים העולים עם הזרעים יכחישו כח הקרקע ולא יגדל אותו זרע כראוי לפיכך יצטרכו לנקות הקרקע מאותם עשבים וזהו הקרסום. כדכתיב [תהילים פ'] יכרסמנה חזיר מיער בחילוף הכ"ף בקו"ף ופירוש כריתה תרגום ירושלמי [דברים כ"ח ל"ח] יחסלנו הארבה יקרסם יתי' גובא. עוד שם אות קל"ח. המזרד את השריגים מקום שיש אילנות ותחתיהם זרעים כשיבשו שריגי האילנות יפלו על הזרעים ויפסידו אותם לפיכך אם כרת את השריגים כדי ליפות הקרקע חייב משום חורשי ואם נתכוין ליפות האילן ולצמחו הרי זה זומר וחייב משום זורע. וכן אם קרסם בעשבים אם היתה כוונתו לגדל הזרע ולצמחו חייב משום זורע. עכ"ל:

והנה הא דבאות קל"ז כתב המקרסם עשבים הוא תולדת חורש ובאות קל"ח כתב המקרסם בעשבים הוא תולדת זורע. נראה החילוק דמקרסם עשב אחד כולו כדי שהנשארים יגדלו יותר. מחמת שעשב האחד שכרת תחילה הי' מכחיש כח הקרקע א"כ הקירסום הוא תיקון הקרקע. וע"כ הוא תולדת חורש. אבל המקרסם בעשבים שבאות קל"ח היינו שכורת מקצת מן העשב למעלה בכדי שקלח או השורש הנשאר למטה יגדל ויתעבה יותר. כמו ששמעתי שעושין למיני ירקות שכורתין העלין כדי שיגדל הפרי ויתעבה יותר. א"כ הוא תיקון הפרי ולא תיקון הקרקע. ע"כ הוא תולדת זורע. והיינו הא דכתב באות קל"ז המקרסם עשבים. ובאות קל"ח שינה לשונו וכתב המקרסם בעשבים. ומורה כמו שכתבתי: והנה בכרת את השריגים אם נתכוין ליפות את האילן ולצמחו. כתב בחידושים הנ"ל אות קל"ח שהוא כזומר והוא תולדת זורע. אף שהרמב"ם פסק כרבה במנכש דחייב משום חורש. [ואף שהרמב"ם פירש מנכש בעיקרי האילנות הלוא גם מקרסם כתב שהוא תולדת חורש אף שפירש מקרסם כמו מנכש לפירש"י והמאירי] ואילו המאירי כתב שהקוצץ ענפים יבשים מן הלחים לתיקון האילן הוא תולדת חורש לרבה. ולכאורה משמע דפליגי. ונראה דלא פליגי דתרי גווני תיקון אילן הם. האחד תיקון האילן שהאילן בעצמו יתגדל ויתעבה יותר. או יוציא ענפים יותר. כעין זומר והוא תולדת זורע. וגוונא אחרינא שהאילן עצמו לא יתגדל ויתעבה ויוציא ענפים יותר מחמת כריתת ענפים אלו. רק שיוציא פירות יותר בכמות. או שיהי' הפירות טובים יותר. זה הוא תולדת חורש. כמו חורש שמתקן הקרקע כדי [שכשיזרע אח"כ. או אם חרש לאחר הזריעה] שיוציא פירות. כן המתקן את האילן שיוציא פירותיו והיינו הא דהמאירי. [ועיין לעיל סק"ז אות ט'] אבל המתקן את האילן כדי שהאילן עצמו יתגדל. דומה למקרסם בעשבים שכורת מקצת מן העשב עצמו למעלה בכדי שהנשאר למטה יגדל יותר דכיון שעושה בעשב זה עצמו המתגדל הוא תולדת זורע. ה"נ בעושה מעשה באילן זה עצמו המתגדל. וזה דומה לזומר שכורת מן האילן כדי שהנשאר יוציא ענפים יותר:

תוכן העניינים

אגלי טל

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה