אגלי טל· רבי אברהם בורנשטיין מסוכטשוב
מלאכת חורש אות ו
[ו] החופר גומא וכו' ש"ס מכילתין ע"ג ע"ב א"ר אבא החופר גומא ואינו צריך אלא לעפרה פטור ואפי' לר' יהודה דאמר מלאכה שאינה צריכה לגופה חייב ה"מ מתקן האי מקלקל הוא. והרמב"ם פ"א מה"ש הלי"ז הביא הא דר' אבא. ובכ"מ ז"ל כתב הרמ"כ הוה ליה למימר ה"מ בבית אבל בשדה חייב דהא פסק מלאכה שאינה צריכה לגופה חייב עכ"ל הרמ"כ וי"ל שלא הוצרך רבינו לפרש כן דמתוך דבריו משמע וכמ"ש הרב המגיד עכ"ל הכ"מ. והנה ז"ל הרב המגיד ומכאן שאם היתה הגומא במקום שאין בו קלקול חייב עלי' לרעת רבינו ז"ל שפסק מלאכה שאינה צריכה לגופה חייב. והנה פשיטא להכ"מ דבשדה אין בו קלקול וחייב. ותמהני שהרי ברש"י [עג ע"ב] מפורש להיפוך שכתב וז"ל ואין כאן משום בנין בבית ולזריעה נמי לא חזיא. והיינו בשדה לא מחייב משום חורש דלזריעה נמי לא חזיא. וכ"כ בש"ס ביצה ח'. אהא דר' אבא. וז"ל דכיון דאינו צריך אלא לעפרה ולא לגומא אין כאן לא בונה ולא חורש אלא מקלקל. הרי דגם לגבי חורש דהיינו בשדה חשיב מקלקל. והטעם בזה ברור שהרי אמרו הי לו גומא וטממה בשדה חייב משום חורש. ומייתו הראשונים מקרא דישעי' כ"ח פסוק כ"ה הלוא אם שוה פני' ופי' הרד"ק ושוה פני הניר כדי שיפול הזרע בשוה. וא"כ בעשיית גומא יקלקל שלא יפול הזרע בשוה. אך מה שחייב על עשיית גומא בשדה משום חורש. משום שיש מיני זרעים שנותנין הזרע בתוך הגומא. וזה נקרא בשיטה המיוחסת להר"ן קי"ג. ד"ה בשדה שדה העשוי' לגומות. וברוצה לזרוע זרעים אלו הוי עשיית הגומא חרישה. אבל כשרוצה לזרוע חיטים וכיוצא בהן. שהדרך לפזר החיטין על פני השדה. הוי הגומא קילקול. וע"כ בשאינו צריך לגומא שרוצה לזרוע חיטין וכיוצא בהן. שדרך לפזר הזרע על פני השדה. וע"כ אין צריך להגומא הוי עשיית הגומא מקלקל. ותמהני על הרמ"כ וביותר על הכ"מ שכתב לפשוט מה שמפורש ברש"י להיפוך: ובעיקר דברי הרב המגיד שכתב שאם הי' הגומא במקום שאין בו קלקול חייב. ולכאורה בשבת מתקן בעינן. ונראה שמפרש הגמ' דאף שהוא תיקון אצל העפר ומלאכה שאינה צריכה לגופה חייב. כיון דבגופו מקלקל הוא אזלינן בתר קלקול שבגופו. ולא אזלינן בתר תיקון שחוץ לגופו. אבל במקום שאין בו קילקול שוב הוי מתקן משום העפר. אולם כבר הקשיתי על זה מהא דפ' האורג [קו.] דלדעת רוב ראשונים שם מחלוקת ר' יהודה ור' שמעון במקלקל בחבורה. תלוי בפלוגתא דמלאכה שאינה צריכה לגופה. דמילה והבערת בת כהן. הויין מקלקל בגופן. ותיקון שחוץ לגופן. משום מצוה. ולר' יהודה דמלאכה שאינה צריך לגופה חייב. אין ראי' דמקלקל בחובל ומבעיר חייב. דהתם מלאכות נינהו משום תיקון שחוץ לגופן עי"ש. הנה דאף מקלקל בגופו ותיקון שחוץ לגופו חייב. ואולי הרב המגיד ס"ל כשיטת התוס' פרק האורג שם דמקלקל בחבורה לא תלוי בפלוגתא דמלאכה שאינה צריכה לגופה. אך לדעת רוב ראשונים אי אפשר לומר כמו שנראה מהרב המגיד. ועיקרן של דברים ביארנו בעזה"י בביאור מלאכת טוחן סק"י ולפי מה שביארנו שם אפי' אין קלקול בגומא עצמה רק שאינו מתקן פטור: