אגלי טל· רבי אברהם בורנשטיין מסוכטשוב
מלאכת זורע אות כג
[כג] (א) יראה לי שהזורע בעציץ שאינו נקוב. הנה לכאורה יש לספק מי אמרינן דלא גרע משרה חיטין ושעורין במים דחייב משום זורע מדאורייתא כדלעיל ס"ק ט"ז וי"ז אף דאינו מחובר לקרקע כלל. או דילמא כיון דלאו היינו רביתי' פטור כדאמר ריש פרק ח' שרצים ק"ח. התם לאו היינו רביתי' ופרש"י דאין דרך זריעה בכך והוי זריעה כלאחר יד ול"ד לשורה חיטין ושעורין במים דדרך לשרות כדי שיצמחו ואח"כ לזורעם בשדה:
ב וראיתי בס' מגן אבות שכתב דהזורע בעציץ שאינו נקוב פטור. ולא העיר כלל מהא דהשורה חיטין ושעורין במים. אך נסתפק קצת אם יש ללמוד זורע מקוצר ומ"מ מסתברא לי' דשוין המה. ובאמת זה פשוט שהרי לא חשוב זריעה לשום דבר לכלאים ולמעשרות ואפי' לענין טהרת זרעים. אך מהא דזבחים [צד ע"ב] יש להעיר קצת: (ג) ומ"מ מסתברא דפטור דבשלמא לשרותו במים שיצמח ואח"כ יזרענו בקרקע אורחי' בהכי אבל לזורעו בעציץ שאינו נקוב ואח"כ בנקוב למה זה דכיון שזרעו תחילה בקרקע יוכל לזורעו תיכף בנקוב. אך יש לעיין למה נשנה במשנה [צה.] הדין דעציץ שאינו נקוב בתולש ולא בזורע:
ד ונראה דזורע פשוט דפטור דכיון דאין דרך זריעה בכך ופירש"י שבת ק"ח. בד"ה לאו היינו רביתי' היא דומה לכל מלאכה כלאחר יד דפטור. אך בתולש מעציץ שאינו נקוב דתלישתו כי אורחי' הוא הוה אמינא דחייב קא משמע לן דכיון דאין זה דרך זריעה שוב לא חשוב תולש מגידולו וזה הוא חידוש אבל הזורע פשוט הוא דפטור: