אור ברסלב
אגלי טל מלאכת זורה אות ג

אגלי טל· רבי אברהם בורנשטיין מסוכטשוב

מלאכת זורה אות ג

מלאכת זורה אות ב

[ג] (א) שלשה מלאכות האלו ההבדל שביניהם וכו'. זה לשון ר"ח ז"ל בסוגיא אם נטל אדם תבואה בתיבנא ופסולת שיש בה וניפח בה ברוח פיו ובירר חשוב הוא כזורה. פי' בורר נוטל פסולת מבין האוכל ומשליכה או נוטל האוכל ומניח הפסולת. ומרקד שמטיל את האוכל והפסולת בכברה ונשארת האוכל ואם האוכל דק והפסולת עבה כמין תבן יוצא האוכל ונשארת הפסולת בכברה עכ"ל ר"ח ז"ל. מבואר מדבריו דהחילוק ביניהם באיכות הפועל. זורה ברוח. בורר ביד. מרקד בנפה וכברה. ולכאורה קשה לשיטתו הא דר"פ תולין [קלח.] משמר משום מה חייב רבה אמר משום בורר ר"ז אמר משום מרקד. אמר רבה כוותי' דידי מסתברא מה דרכו של בורר נוטל האוכל ומניח הפסולת ה"נ נוטל אוכל ומניח הפסולת. אמר ר"ז כוותי' דידי מסתברא מה דרכו של מרקד אוכל למטן ופסולת מלמעלן ה"נ אוכל למטן ופסולת למעלן. ולשיטת ר"ח דכל בנפה וכברה דהיינו בכלי הוה מרקד א"כ התם שבמשמרת ה"ל מרקד ובמה פליגי:

ב ונראה דרבה הכי קאמר כיון דמרקד הוא פסולת מתוך אוכל שהסובין נשארין בידו אין ללמוד משמר ממרקד וע"כ תולדת בורר הוא. ואף דבורר הוא ביד. הלא כל שדרכו ביד ועשהו בכלי חייב והוא אב מלאכה כאלו עשהו ביד. כמו שביארנו במלאכת קוצר ס"ק ג' בס"ד. ור"ז אמר דאין ללמדו מבורר ביד שאין הבורר ביד כמו המשמר בכלי שהמשמר בכלי אוכל למטה ופסולת למעלה ולא כן הבורר ביד. וע"כ מרקד הוא ולמידין אוכל מתוך פסולת מפסולת מתוך אוכל:

ג ודע דלדעת ר"ח אין פירוש דברי ר' זירא כמו שפירש"י לאפוקי בורר קטניות בכלי שהפסולת למטה. דבורר קטניות בכלי לדעת ר"ח נמי מרקד הוא. רק הפירוש לאפוקי בורר ביד. ור"ז הכי קאמר משום מרקד שיש בו למטה ולמעלה כמו מרקד. וסעד מצאתי לפירוש זה בירושלמי בפירקין [נ ע"ב] ובפ' תולין [צ ע"ב] רחב"א בשם שמואל המשמר חייב משום בורר [והוא כרבה בגמ' דידן] א"ר זעירא [הוא ר' זירא כנודע] לא מסתברא אלא משום מרקד כו' יאות אמר ר"ז מה דרכו של מרקד קמח למטן וסולת למעלן אף המשמר יין למטן ושמרים למעלן. והא קמח למטן וסולת למעלן הו"ל פסולת למטן ואוכל למעלן ומה זה ענין למשמר שיין אוכל למטן כו'. אלא ודאי שאין הדמיון משום אוכל למטן. אלא משום דבמרקד יש בו למטן ולמעלן וכן במשמר. ואף שבגמ' דידן משנה ענין ריקוד מירושלמי יתבאר היטב במלאכת מרקד סק"ב בס"ד עי"ש ותמצא נחת. וכל זה לפירוש ר"ח דחילק בין מלאכות אלו באיכות הפועל. ועיין בביאורנו למלאכת בורר סק"ה אות י' שהוכחנו שגם דעת התוס' הוא כר"ח. ובפתיחה [אות י"ז] ביארנו שגם דעת רב האי גאון כר"ח:

ד אבל רש"י ז"ל בסוף סוגיא ע"ה ע"ב גבי מדקדק הרי הוא אורג ז"ל ולא דמי לזורה בורר ומרקד דזה בקשין וזה בצרורות וזה בקמח. הרי דהחילוק שביניהם באיכות הנפעלים. ומה שפי' במשנה הזורה לרוח היינו דמלאכת הבירור דזורה דרכו ע"י רוח ומ"מ אה"נ אם יבדיל המוץ מן הבר ע"י הכלי ג"כ יתחייב משום זורה. וכן כתב הרב המאירי להדיא [עג.] וז"ל הזורה ר"ל ברחת לרוח או בכברה שנקבי' גסים להפריש התבן וכן הבר [צ"ל מן הבר] וגבי מרקד כתב המרקד בנפה להסיר הסובין והמורסן מתוך הקמח וכו' עד אבל זה בתבן וזה בצרורות וזה בסובין. ומה שרש"י נקט מרקד בקמח ולא בסובין כזורה ובורר בקשין ובצרורות. היינו משום דזורה הרוח מפריח הקשין הרי מעשה המלאכה בקשין וכן הבורר דפי' במשנה פסולת בידיו. אבל מרקד שהקמח יורד למטה הרי מעשה המלאכה בקמח. והמאירי שכתב מרקד בסובין אפשר דס"ל מה שאוחז בידו הוא המתברר כמ"ש הרב מלאדי בסידור ומתבאר אצלינו בביאור מלאכת בורר סק"ה שזה דעת הרמב"ן והר"ן. או אפשר דמשום דנקט מלאכת זורה ובורר בפסולת נקט נמי מלאכת מרקד בפסולת:

ה אך העיקר מה שנ"ל בדעת רש"י דהכי קאמר זורה בקשין בורר בצרורות זה וזה בחיטין. מרקד בקמח. ומה שהכריחו לפרש כן שהוקשה לו אם יפרש מרקד בסובין הא דפ' תולין משמר משום מה חייב רבה אמר משום בורר ר' זירא אמר משום מרקד. והא שמרים ביין כסובין בקמח ואין דומות כלל לצרורות וא"כ פשיטא דהיינו מרקד ולא בורר. ע"כ פירש דהחילוק שבין בורר למרקד דבורר הוא בחיטין קודם טחינה ומרקד הוא בקמח לאחר טחינה. וזהו בחיטין שיש בהם טחינה הטחינה מחלקת הברורים. הבירור שקודם טחינה הוא בורר. ושלאחר טחינה הוא מרקד. אבל ביין שאחר דריכה דהיינו דישה אין בו עוד דבר שפיר יש לחייבו משום בורר כמו משום מרקד. וגם היין אינו דומה לא לחיטין ולא לקמח ע"כ יש לחייבו משום זה כמו משום זה. ועמ"ש בביאור מלאכת בורר סק"ו גבי אין שונין קמח ביו"ט:

ו והנה מה שפירש"י זה בקשין וכו' וכן בפ' תולין [קלח.] מה דרכו של מרקד אוכל למטה פירש"י לאפוקי בורר קטניות פסולת למטן. הרי דאף שמשים בכלי האוכל והפסולת מ"מ בורר הוא. וכן מתבאר מדברי הרמב"ן ור"ן [עד.] שתירצו על קושית התוס' בהא דמה דרכו של בורר נוטל האוכל ומניח הפסולת דהיינו בורר אוכל מתוך פסולת. והקשו בתוס' הא אדרבא דרכו של בורר פסולת מתוך אוכל. ותירצו הרמב"ן והר"ן דמשום דבנפה וכברה חייב אפי' אוכל מתוך פסולת ע"כ שפיר הוי משמר תולדה דבורר אף דהוי אוכל מתוך פסולת. ומ"מ מבואר דבורר בנפה וכברה בורר הוא. ואין לומר דהני מילי לרבה דס"ל אף משמר שמשים הכל בכלי בורר הוא אבל לר' זירא כל בנפה וכברה מרקד הוא. ליתא דא"כ פליגי נמי בנותן בנפה וכברה וא"כ מה ראי' הביא רבה לדבריו ואמר כוותי' דידי מסתברא מה דרכו של בורר כו' הא בזה עצמו פליג ר' זירא. ולר"ח ראיות רבה הי' מבורר ביד. אבל לרמב"ן ור"ן שמפרשים מה דרכו של בורר בנפה וכברה מוכח שבורר צרורות מאוכלין בנפה וכברה בורר הוי וכפירש"י:

תוכן העניינים

אגלי טל

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה