אגלי טל· רבי אברהם בורנשטיין מסוכטשוב
מלאכת האופה אות כז
[כז] (א) אבל אם נמלח כבר אסור כו'. כתב הרא"ש פ' כירה סוף סי' י"ז ומותר לתת בשר חי לתוך כלי ראשון שהעבירוהו מעל האור ומיהו אי מליח ישן הוא אפשר דאסור דממהר להתבשל כדאמר לעיל. ואפי' נמלח מחדש נהי דבשר אינו מתבשל הלחלוחית והמלח והדם שבתוכו מתבשל ונבלע בבשר ואסור עכ"ל. ותמוה דמשמע שאין איסור משום שבת רק משום דם ולמה. כיון שמתבשל הלחלוחית אפי' לא נמלח כלל יאסור משום שבת. והטור כתב באמת כן וז"ל ואסור ליתן אפי' בשר שור בכלי ראשון אף על פי שצריך בישול רב ואינו מתבשל. הלחלוחית שבו מתבשל ואסור. ודברי הרא"ש קשיין. [ועיין ט"ז סי' שי"ח ס"ק י"ג שנדחק ליישב דברי הרא"ש וכתב שזה כוונת הרמ"א והמג"א סק"ל לא פירש דברי הרמ"א כן]:
ב ונראה דהנה עיקר הסברא דאף דהבשר עצמו אינו מתבשל בכלי ראשון הלחלוחית מתבשל אינו מובן הלוא הש"ס אמר [מב ע"ב] מילחא צריכא בישולא כבשרא דתורא ומלח לאו משום קשיותו אינו מתבשל בכלי ראשון דאדרבה דאפי' בצונן נמוח. ומ"מ אינו מתבשל בכלי ראשון מחמת חוזק טבעו. וכיון שהש"ס משוה להו אימא שגם בשר שור אף הלחלוחית אינו מתבשל מחמת חוזק טבעו:
ג אשר ע"כ נראה לי שכלפי שכתב הרא"ש [שם] דמליח ישן אפשר מתבשל בכלי ראשון דומיא דדג אף שבעצמותו אינו מתבשל בכלי שני. מ"מ מאחר שפעל בו כבר כח המלח שוב מתבשל בכלי בשני. בשר שור נמי אף שאינו מתבשל בכלי ראשון. מ"מ לאחר שפעל בו כח המלח שוב מתבשל בכלי ראשון. ולזה כתב הרא"ש דאפי' נמלח מחדש אף שעדיין לא פעל כל כך כח המלח בבשר. מ"מ בהלחלוחית פועל כח המלח תיכף ושוב מתבשל בכלי ראשון הלחלוחית עכ"פ כמו בשר מליח הישן. וכיון שאין איסור רק בנמלח הוסיף הרא"ש שגם הבשר עצמו נאסר מחמת הדם. ואני חושב עוד סברא דבשר שהודח ממלחו ושוב נמלח מחדש לא אמרי' שהלחלוחית שבו מתבשל ודוקא בשעה שנמלח בראשונה שהמלח מושך ציר שהוא לחלוחית הבשר הנה הלחלוחית מופרש לעצמו בתוך הבשר ואז פועל בו כח המלח. אבל לאחר שהודח ונסתמין נקבי הפליטה אף אם ימלח אח"כ שנית. מכל מקום הלחלוחית והבשר הם אחת ואין כח המלח יכול לפעול בו. וכיון דלא משכחת לה לדין זה אלא בשלא הודח ממלחו ובזה גם הבשר נאסר מכח הדם כתבו הרא"ש לזה. אולם הא דנסתמין נקבי הפליטה שאפי' חוזר ומולחו שוב אינו פולט ציר אינו דבר ברור כמבואר ביו"ד סי' ע'. אך בלא חזר ומלחו דאז ודאי אינו מושך ציר אינו מבשל כלל כלי ראשון את הלחלוחית:
ד ומ"מ יש לדון גם בזה ולומר שבשעת מליחה הציר שבו פורש ממקום למקום וכשהודח נשאר הציר מופרש בתוך הבשר:
ה ואם נאמר כן יבואו דברי הטור על מקומם בשלום שסתם וכתב ואסור ליתן בשר שור בכלי ראשון כו' והיינו לפי מה שכתב ביו"ד סי' ס"ח בשם הרשב"א שאסור למלוג אפי' בכלי שני שמבליע ומפליט. וא"כ אפי' בשר שור אסור דנהי שאינו מבשל. מ"מ מבליע ומפליט ואם כבר נמלח והודח כבר בא בו כח המלח בלחלוחית שמופרש בתוכו ושוב כשנפלט ע"י החמין מתבשל הלחלוחית שנפלט בחום הכלי ראשון. ולפימ"ש יש להשוות דברי הרשב"א הנ"ל ס"ק כ"ו שמתיר לתת בשר שור בכלי ראשון. עם דעת הטור. שבאמת אם לא נמלח כלל אין איסור משום שבת שעוסק והיינו הא דרשב"א [ונ"מ ג"כ באין צריך הבשר לאכילת ישראל]. והטור שבא לפסוק הלכה למעשה וקודם מליחה הא כבר כתב ביו"ד שאסור משום דם. רק לאחר מליחה בזה אסור משום שבת ע"כ סתם הטור לאסור בכל גווני. מיהו הרמ"א משמע שאוסר משום שבת בכל גווני. ולמעשה אין לזוז מפסק הרמ"א וכן הוא מסקנת האחרונים ז"ל: