אור ברסלב
אגלי טל מלאכת דש אות יא

אגלי טל· רבי אברהם בורנשטיין מסוכטשוב

מלאכת דש אות יא

מלאכת דש אות י

[יא] וה"ה דהקולף חיטין ביד. כתב המגן אברהם שי"ט סק"ח דלאחר שנתפרק הדגן מהשבולים מותר לקלפו לכ"ע והוא דברי התוס' פ"ק דביצה [יג ע"ב] הנ"ל בקולף שעורין. ולענ"ד הא ליתא ובקילוף חיטין אסור כנ"ל ס"ק וא"ו באריכות דדוקא בקלף קליפה חיצונה דעדיין הפנימית עליו מותר אבל בקילוף חיטין הא כותש הוי תולדה דדש וה"ה ביד הוי תולדה דכותש בכלי. כמו סוחט ענבים הוי תולדה דדריכה בכלי שהוא תולדה דדש. ולדעת הרב דכ"ש עושה ביד ממש לא חשוב שינוי וא"כ יש חיוב חטאת בקולף תבואה ביד וחלילה לסמוך על המג"א בזה:

ומה שהביא ראי' מס"ס שכ"א אינו ראי' דהתם עיקר דרך קליפת השום ובצלים לאלתר לצורך אכילה. על כן לא הוי מלאכה כשעושה לצורך אכילה לאלתר. אבל בשאינו לצורך אכילה לאלתר מבואר בירושלמי [מט.] אף בשום דחייב חטאת. וה"ה בקולף חיטין אף לצורך אכילה כמו במולל חיטין משום שדרכו לדוש שלא במלילה וה"ה משום דדרכו לכתוש בכלי כדפריך הש"ס [עד.] וליחשוב נמי כותש וכ"ש בשעורים אם קולף שתי הקליפות שדרכו לכתוש לעשות גראפין ע"כ כשמסיר שתי הקליפות יש בו חיוב חטאת. ואף שהמג"א כתב להיפוך הנלענ"ד כתבתי. מיהו בקליפת אגוזים הדקה הדבוקה בו לאחר ששיבר קליפת עץ לענ"ד פשוט להתיר. אף שהראי' שהביא הע"ש מדברי התוס' הנ"ל אינו ראי' כלל מ"מ נראה דפשוט דא"כ כ"ש ששבירת הקליפה חיצונה יאסור וע"כ כיון שדרך לעשותו בשעת אכילה לא חשוב דש. וכ"ש קילוף קליפה הדקה דלא חשוב דש מהאי טעמא. והנראה לי בדינים אלו כתבתי:

תוכן העניינים

אגלי טל

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה