אגלי טל· רבי אברהם בורנשטיין מסוכטשוב
מלאכת דש אות טז
[טז] הסוחט את הפירות להוציא מהן משקין וכו' דריכות זיתים וענבים תולדות דש והסוחט זיתים וענבים חייב משום מפרק שהוא תולדת דש. והחילוק שבין סוחט לדורך שדורך בכלי וסוחט ביד ועי' בקונטרס אחרון מהרב מלאדי סי' תק"י. בפ' חבית [קמה.] תני דבי' מנשה דבר תורה אינו חייב אלא על דריכת זיתים וענבים. ודעת הרשב"א בחידושיו דלר"י שם דמחייב בכבשים שסחטן למימיהן ה"ה דמחייב בתותים ורמונים ולית לי' הא דתני בי מנשה. אך התוספות רי"ד כתב דר"י מודה בשאר פירות דלית בהו חיוב חטאת דמשקה דידהו אינו חשוב רק בכבשים ושלקות מחייב משום דאית בהו משקה דאתא מעלמא. ולענין הלכה ודאי אף בתותים ורמונים אין בו חיוב מן התורה דהסכמת הפוסקים והרשב"א מכללם דלא קיי"ל כר' יוחנן בהא דמחייב חטאת בכבשים שסוחטן. ולהתוס' רי"ד דפסיק כר' יוחנן דמחייב בכבשים שסוחטן הא איהו מחלק בין כבשים לתותים ורימונים משום דאית בהו משקין דאתי מעלמא כנ"ל: ובעיקר הדין דאינו חייב אלא על דריכת זיתים וענבים בלבד. דרש"י פי' הטעם דאינו חייב אלא על דריכת זיתים וענבים משום דלאו אורחייהו בהכי. ולהר"ן הטעם משום דלאו משקה הוא והפרמ"ג [במ"ז א'] הבין שזהו מחלוקת וליתא דמשום דלאו אורחי' לאו משקה הוא. וכ"כ הרשב"א שם דמשום דלאו אורחי' לאו משקה הוא. וכן משמע מרש"י שפירש בהא דסוחטין בפגעין ועוזרדין משום דלאו אורחי' וברמונים דאסור מפרש בגמ' משום דאחשבינהו ה"ל משקה הרי דהיתר בפגעין ועוזרדין משום דלאו משקה. מיהו בתוס' רי"ד פירש משום דהוי כלאחר יד ועי' לקמן ס"ק י"ז [אות ו']: