אור ברסלב
אגלי טל מלאכת דש אות ח

אגלי טל· רבי אברהם בורנשטיין מסוכטשוב

מלאכת דש אות ח

מלאכת דש אות ז

[ח] (א) ותבואה שגדלה בעציץ שאינו נקוב וכו'. יש להסתפק למה דקיי"ל אין דישה אלא בגידולי קרקע אם הגדל בעציץ שאינו נקוב חשוב גידולי קרקע. והביאני לספק זה מאמר הירושלמי פ"ז דכלאים הלכה ו' [לה.] תני עציץ שאינו נקוב מעשרותיו מהלכה. תרומתו אינה מדמעת ואין חייבין עלי' חומש. ר' יוסי בעי מהו לומר על פתו המוציא לחם מן הארץ [בפני משה פירש עפ"י התוס' שהביא במראה הפנים דברייתא ובעיא דר"י וכן בעיא דר' יונה דאיתא שם בסמוך על עציץ נקוב קאי ונדחק מאוד בפירושו. ובמראה הפנים חזר בו ופי' בעציץ שאינו נקוב כגרסתנו בירושלמי.] ומשמע דמבעיא לי' אם חשוב גידולי ארץ. וא"כ גם לענין חיוב דש שאינו רק בגידולי קרקע שייך בעיא זו:

ב אך שם בירושלמי ר' יונה בעי דלעת כתלוש הוא לסכך בה היינו דמבעי' לי' אם הנזרע בעציץ שאינו נקוב דינו כתלוש שיהי' כשר לסכך ואם איתא דהנזרע בעציץ שאינו נקוב לא חשוב גידולו מן הארץ הא לסכך גידולו מן הארץ בעינן ואפשר דר' יונה פליג על ר' יוסי או אפשר דר' יונה מיירי שהדלעת ניטע בארץ אלא שעקרו מן הארץ ונטעו בעציץ שאינו נקוב דשפיר הוי גידולי קרקע שגדל בארץ: (ג) אך נראה דהש"ס דידן ס"ל דמברכין עלי' המוציא דבברכות מ"ה. אכל טבל אין מזמנין עליו ובגמ' [מז ע"ב] פשיטא. לא צריכא בטבל טבול מדרבנן שזרעו בעציץ שאינו נקוב וטעמא דהוי טבל הא הופרשו מתנותיו מזמנין עליו. הנה דחייב לברך עליו ברהמ"ז ומדבריך ברהמ"ז מברך המוציא דכללא הוא בירושלמי פ' כיצד מברכין [מד.] הביאו רמב"ם פ"ג [הי"א] מה' ברכות והרא"ש פ' כיצד מברכין [סי' ט"ז] תני כל שאחריו ג' ברכות אומר לפניו המוציא כל שאין אחריו ג' ברכות וכו' והרי פחות מכזית לשאר מינין איצטריכא ע"כ וכיון דמברכין על הנזרע בעציץ שאינו נקוב ג' ברכות לפי ש"ס דידן ע"כ מברכין עלי' המוציא. הגם שיש לדחות דלעולם אין מברכין עלי' ג' ברכות ומ"מ מצטרף לזימון דלא גרע מאכל כל מאכל דמצטרף לעשרה וליש אומרים אפילו לשלשה ואם אכל כזית דגן לכולי עלמא מצטרף אפי' לשלשה מ"מ פשטן של דברים דמשמע בגמרא הנ"ל דמברך על הנזרע בעציץ שאינו נקוב שלשה ברכות: (ד) וכן יש להוכיח מהא דמוקי בפסחים ל"ה ע"ב למתני' דאין יוצאין ידי מצה בטבל טבול מדרבנן שנזרע בעציץ שאינו נקוב ומבואר דיוצאין ידי מצה בנזרע בעציץ שאינו נקוב. ובתוס' סוכה כ"ז. דבשאר ימים טובים אינו חייב לאכול פת חוץ מלילי יו"ט ראשון של פסח וסוכות והא דאמר ברכות מ"ט ע"ב לא אמר יעלה ויבא ביו"ט מחזירין אותו משום דלא סגי דלא אכיל פת שמברכין עליו ג' ברכות לא מתוקמא אלא בלילי יו"ט הראשון של פסח וסוכות ואם איתא דעל הנזרע בעציץ שאינו נקוב אינו מברך ג' ברכות הא יכול לצאת ידי מצה וכל שכן בסוכות בנזרע בעציץ שאינו נקוב ולא יצטרך לברך ג' ברכות והוא הדין בתחילה המוציא כנ"ל. וכן משמע דהנזרע בעציץ שאינו נקוב חשוב גידולי קרקע מהא דאמר פסחים ל"ט. מה מצה גידולי קרקע אף מרור גיד"ק ואם איתא דהנזרע בעציץ שאינו נקוב לא חשוב גידולי קרקע הא יכול לצאת ידי מצה במה שאינו גידולי קרקע ע"כ נראה להלכה דדש הנזרע בעציץ שאינו נקוב חייב:

תוכן העניינים

אגלי טל

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה