אור ברסלב
אגלי טל מלאכת בורר אות כא

אגלי טל· רבי אברהם בורנשטיין מסוכטשוב

מלאכת בורר אות כא

מלאכת בורר אות כ

[כא] (א) נמי יש בהם משום בורר מדאורייתא וכו'. ראוי לבאר אם יש חילוק במלאכת בורר בין גידולי קרקע לאין גידולי קרקע ובתה"ד סי' נ"ז גבי לברור חתיכות דגים שכתב בתוך התשובה אפס הואיל וכתב סמ"ג דהבורר פסולת מתוך אוכל ואפי' לאלתר חייב חטאת אין לחלק ולהקל בלא ראי' ברורה עכ"ל. משמע שיש בדגים חיוב חטאת בברירתן. וטעם י"ל משום דבורר הוא צרורות שנפלו בחטים ואין הפסולת גדל עם החיטין בקרקע. ודוקא בדישה שקליפתם גדילים בקרקע והמלאכה לסלק החסרון שמן הקרקע. וכן טחינה שהמלאכה לסלק החיבור שנולד מן הקרקע. ועי' בספר הישר לר"ת סי' רפ"ג גבי שמן לסוחטו מן השערות של אדם כתב דאין בזה חיוב מפרק תולדה דדש למ"ד אין דישה אלא בגידולי קרקע מאחר שהשערות אינם גידולי קרקע. הרי דאף שהשמן גידולי קרקע דהעיקר שיהי' קליפתן גידולי קרקע. והוא כמ"ש ודו"ק. וכן משמע ברמב"ם פ"ח מהל' שבת ה"ל י"ד שכתב המשמר יין או שמן או מים והא חיוב משמר משום בורר או מרקד ואיך חייב על מים שאינו גידולי קרקע. ואין לדחות שבורר מתוך עפרורית ועפר חשוב כמו גידולי קרקע לענין שבת [כמו שמשמע ברמב"ם [פ"ח הט"ו] שכתב השף לשון של מתכת חייב משום טוחן. וכן ברש"י ע"ד ע"ב גבי עביד חביתא דטוחן הרגבים חייב משום טוחן. ובתה"ד [סי' נ"ו] איתא דטחינה ג"כ אינה אלא בגידולי קרקע. וכ"ה מפורש בפי' ר"ח ובערוך דמנפץ האוכל מן העפרוריתו חייב משום דש אף דאין דישה אלא בגידולי קרקע. ולדברי ס' הישר הנ"ל צריך שיהי' הפסולת גידולי קרקע ומוכח דלענין שבת קרקע עצמה חשוב כמו גידולי קרקע אף שלענין סוכה אינו כן כמו שיש חילוק ביניהם לרמב"ם בבע"ח] ובתר פסולת אזלינן כנ"ל בשם ס' הישר לר"ת. דא"כ העיקר חסר ברמב"ם ומי לא עסקינן שמשמר המים מתוך הפסולת שבגופו:

ואין לדחות ולומר דמשמר את המים חייב משום מרקד ונאמר דמרקד יש אפי' שלא בגידולי קרקע והטעם בזה לפמ"ש הרמב"ם בהל' סוכה [פ"ה ה"ד] בטעם אין מסככין בפשתן דדייק ונפיץ משום שנשתנה וכאילו אינו מגידולי קרקע. וע"כ מרקד שהוא בקמח שנשתנה וכן בסממנים לאחר שנטחנו ונשתנו לא חשוב גידולי קרקע נמצא מלאכת ריקוד במשכן הי' שלא בגידולי קרקע. אבל בורר בחיטין וכן במשכן בסממנים כמו שהם אינו אלא בגידולי קרקע. הא ליתא דאת"ל בורר אינו רק בגידולי קרקע יקשה מחבץ דחייב משום בורר הלא החלב אינו בגידולי קרקע. נהי דלרמב"ם בהמה חשיבה גידולי קרקע שניזונת מן הקרקע כמו לענין ליקח בכסף מעשר דחשוב בקר וצאן גידולי קרקע מ"מ החלב אינו גידולי קרקע. וצ"ל כמ"ש הרמב"ם בהל' מעשר [פ"ז ה"ד] דחלב וביצים חשוב גידולי קרקע מפני שהם גידולי גידולין. ה"נ לענין שבת. וא"כ א"א לומר כנ"ל דקמח שנשתנה לא חשוב גידולי קרקע. דקו"ח השתא מה שגדל מן הגידולין חשוב גידולי קרקע כ"ש גידולין עצמם שנשתנו דחשוב גידולי קרקע: (ב) ויש לדחות ראי' זו דיש לומר גידולי גידולין דאף דלא חשוב גידולי קרקע ממש מ"מ חייב משום תולדה כיון שיש לו דמיון במה לגידולי קרקע. וע"כ שפיר י"ל מרקד אפי' שלא בגידולי קרקע כיון שנשתנה לא חשוב גידולי קרקע ומ"מ חייב המחבץ משום תולדה. אך עיקר הראי' דנשתנה לא חשוב גידולי קרקע מסככה באניצי פשתן פסולה דשם מה"ת כשר וע"כ כתב הרמב"ם לשון אין מסככין בו. וכן כתב הר"ן בפ"ק דסוכה דאינו פסול אלא מדרבנן והוא הביא פי' הרמב"ם ג"כ. משמע גם להרמב"ם הוא רק חומרא דרבנן ומה"ת חשוב גידולי קרקע א"כ הי' מה"ת מרקד בגידולי קרקע. וא"כ איך יתחייב חטאת וסקילה שלא בגידולי קרקע. ועיין בביאורנו למלאכת דש סק"ז:

תוכן העניינים

אגלי טל

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה