אגלי טל· רבי אברהם בורנשטיין מסוכטשוב
הלכות - מלאכת מרקד
מלאכת מרקד. ובו י"ב סעיפים:
א המרקד כיצד. אחד המרקד את הקמח של תבואה [א] וכיוצא בו מגידולי קרקע מהסובין או משאר פסולת הגדל עמו מן הקרקע בנפה וכברה וכיוצא בו בכלי המיוחד לכך באופן שהפסולת נשאר בהכלי שבידו והאוכל יורד למטה הרי זה אב מלאכת מרקד: (ב) תולדות מרקד. [ב] יראה לי שהמרקד סולת מהקמח אין זה אב מלאכת מרקד מאחר ששניהם ראוין לאכילה ומ"מ כיון שהם שני מינים הרי זה תולדה למרקד: (ג) המשמר יין או שמן או שאר משקין כגרוגרת [ג] הרי זה תולדת מרקד. לפיכך [ד] הנותן שמרים או יין עכור לגמרי בסודרין או בכפיפה מצרית [פירוש כגון סל וקופה שעושין מן גמי או מן ערבה] כדי שיזוב יין הצלול למטה כדי לשתותו לאח"ז ואין צריך לומר במשמרת אפי' לשתותו לאלתר הר"ז חייב:
ד יין עכור קצת [ה] אף שרוב בני אדם אין שותין אותו בלא סינון. במשמרת פטור אבל אסור. בסודרין או בכפיפה מצרית מותר לכתחילה. ויראה לי שאין להתיר לכתחילה רק כשדעתו לשתותו לאלתר ובלבד שלא יעשה גומא בסודרין ליתן בו היין. ולא יגביה הכפיפה מצרית משולי הכלי שמסתנן לתוכו טפח:
ה יין מגיתו כל זמן שהוא תוסס [ו] טורף חבית בשמרי' ונותן לתוך הסודרין שעדיין לא נפרשו השמרים יפה יפה וכל היין כגוף אחד הוא. ודרכן של בני אדם לשתותו אז כך:
ו יין צלול ומים צלולים מותר לסנן אותן כדי שיהי' צלולין ביותר או מן הקמחים שע"פ היין או שנפלו בו קסמין דקין מותר לסננן אפי' במשמרת שלהן הואיל וראוי [ז] לשתות לרוב בני אדם בלא סינון זה. [ח] ונותנין מים ע"ג שמרים שנתנין במשמרת מע"ש כדי שיחזרו צלולין לזוב. ונותנין ביצה טרופה במסננת של חרדל כדי שיצלל:
ז מים שיש בהם תולעים [ט] אסור לסננן אפי' בסודרין שהרי אי אפשר כלל לשתותן בלא סינון שמא יבוא אחת מהן לתוך פיו. אבל מותר לשתותן ע"י מפה [באופן שלא יתחייב משום מלבן על שריית המפה כמו שיתבאר במלאכת מלבן בס"ד] שבשעת השתי' אין זה מעין מלאכה:
ח יש אומרים שהמשמר הוא תולדת בורר או מרקד ולפי זה אם בירר ושימר וריקד בהעלם אחד אם יביא חטאת אחת על אחד משלשתן [י] יתכפרו כולם: (ט) ואלו הן תולדות מרקד. שאיסורן אינו אלא מדבריהם. [יא] אין כוברין את התבן בכברה ולא יניח הכברה שיש בה תבן במקום גבוה בשביל שירד המוץ מפני שהוא כמרקד. אבל נוטל התבן בכברה ומוליך לאבוס אעפ"י שירד המוץ בשעת הולכה שהרי אינו מתכוין לכך:
י כלי שמריקין לתוכו יין מהחבית [יב] לא יהדק בפיו קשין וקסמין בחוזק מפני שדומה למשמרת:
יא אין מסננין את החרדל מהסוכין שלו [יג] אעפ"י שגם הסובין ראוין לאכילה מ"מ אסור מדרבנן. הואיל ומסננן כדי לאכול החרדל ולהשליך את הסובין: (יב) המשמר יין עכור קצת כדי לשתותו לאלתר וכן יין מגיתו בסודרין [יד] לא יעשה גומא בהסודר שלא יעשה כדרך שהוא עושה בחול ויבוא לשמר במשמרת. וכן אסור לתלות את המשמרת כדרך שהוא עושה בחול שמא יבוא לשמר: