אגלי טל· רבי אברהם בורנשטיין מסוכטשוב
הלכות - מלאכת לש
מלאכת לש. ובו ט' סעיפים:
א הלש כיצד [א] הנותן את המים לתוך הקמח וגיבל עד שנעשה הכל גוש אחד הרי זה אב מלאכת לש וחייב. [ב] ויראה לי שאם הי' נתונים המים לתוך הקמח מערב שבת או שאחד נתן זה לתוך זה בשבת ובא השני וגיבל. או אפי' הראשון אם מתחילה לא הי' דעתו לגבל ואח"כ נמלך וגיבל הוא עצמו פטור. [ג] ויש אומרים דבין שנתן הקמח לתוך המים בין שנתן המים לתוך הקמח חייב אעפ"י שלא גיבל. [ד] ויראה לי דלדעה הראשונה שבסעיף ד' חייב נמי לשיטה זו על גיבול לבד אעפ"י שהי' נתונים זה בתוך זה מערב שבת. [ה] ושיעור מלאכת לש בקמח הוא שיהי' בקמח לבד בלא המשקה כגרוגרת. ולדעת הי"א שכתבנו בסעי' זה המשקה מצטרף לכגרוגרת: (ב) בירושלמי איתא הלש והמקטף והעורך כולהון משום לש. [ו] ויראה לי דלרוב הפוסקים אין בקיטוף והעריכה לפי שיטת התלמוד שלנו משום לש: (ג) תולדות מלאכת לש. [ז] המגבל את העפר או את הטיט הרי זה תולדת לש וחייב. [ח] וכמה שיעורו כדי לעשות פי כור של צורפי זהב [ט] אבל אין גיבול באפר ולא בחול הגם ולא במורסן וכיוצא בהן [י] ויש אומרים דאלו שאינם בני גיבול תקנתן קלקלתן וחייב בנתינת מים לבד אף שלא גיבלן חוץ מבמורסן שאינו חייב עד שיגבל. [יא] ולהי"א שבסעיף א' לעולם חייב בנתינת המים אפי' במורסן [יב] אבל הנותן זרע שומשמין או זרע פשתן וכיוצא בהן במים אעפ"י שלא גיבל חייב לכל הדיעות מפני שהן מתערבין ונתלין זה בזה. [יג] יראה לי שלדעת כמה פוסקים הלש במי פירות בלי מים הוא רק תולדת לש. ולהיש אומרים שבסעיף א' הוא אב מלאכה: (ד) דיו ושאר מיני צבעים [יד] בני גיבול נינהו ודינן כמו קמח וי"א דלאו בני גיבול נינהו כמו אפר. בד"א בתחילת עשייתן אבל אם כבר נתגבלו אפי' חזר ונטחנו וגיבלן אח"כ פטור אף לדעה הראשונה דאין לש אחר לש. ולהי"א שבסעיף א' אפי' נתגבל פעם אחת יש בהם משום לישה וחייב על שרייתן אעפ"י שלא גיבלן: (ה) תולדות לש שאיסורן אינו אלא מדבריהם. [טו] אין מגבלין קמח קלי [פי' קמח קליות שנתיבשו בתנור] [טז] או קמח ממצה טחונה הרבה ביחד שמא יבוא ללוש קמח שאינו קלי. ומותר לגבל את הקלי מעט מעט. ולהי"א שבסעיף א' לעולם אסור ליתן המים בשבת ואם נתן המים מע"ש מותר לגבל מעט מעט. [יז] בד"א כשבלילתו עבה אבל כשבלילתו רכה מותר ליתן המשקה ולבלול אפי' הרבה ביחד ובלבד שישנה את סדרו. כיצד אם דרכו בחול ליתן הקמח קלי תחילה בכלי ואח"כ המשקה. בשבת יתן המשקה תחילה ואח"כ הקמח קלי. ואם דרכו בחול ליתן המשקה תחילה [יח] או כשאין דרך ידוע. יתן הקמח קלי תחילה:
ו המורסן אעפ"י שאינו ראוי לגיבול [יט] אין גובלין אותו שמא יבוא לגבל את העפר וכיוצא בו. [כ] ונותנין מים ע"ג המורסן לצורך בהמות או עופות ומוליך בו התרווד או המקל שתי וערב [כא] אפי' הרבה פעמים אבל לא ימרס בידו ולא יסבב בו המקל שלא יראה כלש. [כב] ולהי"א שבסעי' א' לעולם אסור ליתן בו מים בשבת רק כשנתן מע"ש מוליך בו בשבת המקל שתי וערב. [כג] ובכל מקום שאסור לסבב כדרכו אסור נמי נמי לגבל מעט מעט. [כד] אבל מותר לנער מכלי לכלי עד שיתערב יפה. ומותר לערב המורסן בדרך זו אפי' כור ואפי' כוריים בכלי אחד ומחלק אותן בכלים הרבה ונותן לפני כל בהמה ובהמה:
ז אין מאכילין בהמה חי' ועוף [כה] כדרך שהוא מאכיל בחול שמא יבוא לידי כתישת קטניות או לידי לישת קמח וכיוצא בו. כיצד לא יאכיל את הגמל בשבת מאכל ג' או ד' ימים בע"כ. ואין תוחבין לו מאכל בגרונו למקום שאינו יכול להחזירו וכן עגלים ועופות אין תוחבין להם המאכל בגרונם במקום שאין יכולין להחזירו ואין פותחין את פיהם על כורחן ויתן בפיהם המאכל וישפוך מים כדי להבליעם. אבל מלעיטין אותן למקום שיכולין להחזירו [כו] אעפ"י שכוונתו כדי לפטמם ואין צריך לומר שיתן לפניהם והם אוכלין:
ח בד"א במי שמזונותן עליו כגון בהמתו וחיתו ויוני הבית ואווזין ותרנגולין [כז] אבל מי שאין מזונותיו עליו. כגון חזיר ויוני שובך ודבורים וצפרים לא יתן לפניהם לא מזון ולא מים. אבל נותנין מזונות לפני הכלב [כח] אפי' שהוא של הפקר [כט] וכן מותר להאכיל תולעת המשי:
ט חרדל שלשו מערב שבת בליחות עצמו [ל] למחר ממחהו ביין או במים בין ביד בין בכלי ונותן לתוכו דבש ולא יטרוף בכח אלא מערב בנחת או מעט מעט אפי' בכף. וכן שום ושחליים וחרוסת ששוחקן מערב שבת למחר נותן בהם יין וחומץ ולא יטרוף בכח אלא מערב בנחת או מעט מעט אפי' בכף. וי"א שלא יערב בכף אלא באצבעו. ולהי"א שבסעי' א' אם לא הי' בהם משקה מערב שבת אף שלשו בליחות עצמו אסור ליתן בהם משקה בשבת. ואם נתן בהם משקה מערב שבת למחר מערב בנחת אפי' בכף. בד"א בחרדל שום וחרוסת. אבל שחליים י"א שאף לפי שיטה זו מותר ליתן בהם משקה בשבת אף שלא נתן בהם משקה כלל מערב שבת ומערב בנחת אפי' בכף. ויש להחמיר שלא יתן בתחילה משקה בשבת אלא בבלילתו רכה ובשינוי הסדר כנ"ל סוף סעיף ה'. ואם נתן בהם משקה מערב שבת מערב בנחת אפי' בכף. ויכול להוסיף משקה בשבת אם כבר הי' בו משקה מערב שבת: