תעשיית שיער האדם · מתוך מחקר שהתפרסם כיום באמריקה
מ. סובה מספר על כך שהוא מגלח בערך 80 ראשים בימים עמוסים, סופי שבוע וכדומה, ו- 40 ראשים בימים רגילים.
הספר 'דור שני' הזה כבר גוזז שערות בטירומלה במשך 3 שנים, ולפני זה היה לו סלון לבד. אבא שלו עבד 34 שנה.
לאחר מות אביו הוא נהיה ממלא מקומו.
כאשר עובדים זמניים עובדים במשמרת של 6 שעות, הספר 'ריודו' עובד עד 8 שעות, 7 ימים בשבוע. האבא של סובה עבד 15 שנה בבית הע"ז בתור עובד זמני, והוא קיבל 2 רופי לבנ"א. היום הוא מקבל 7 לתגלחת מלאה ו 3- לחלקי.
הספרים המומחים יכולים אפילו לגלח תינוקים בוכים. אם פצעו ראש של מישהו זה כמו דיו אדום של המורה על התעודה. בפרט אצל תינוקים שהקרקפת שלהם היא מאוד עדינה.
זה יכול להיות קשה, אומר ריודו, תינוקים מתעצבנים והספרים לא ממהרים אם להורים קשה להחזיקם רגוע.
להתעסק עם קשישים ונכים גם יכול להיות אתגר. אפילו שיש תורים מיוחדים לסגידה, לתגלחת אין את האפשרות הזאת. העיפות של הקשישים והנכים חוץ מהאלפים שמבזבזים שעות בתור גורם להיות עצבניים וכועסים. בגלל כמויות המסתפרים שהולכים וגואים הפסקת האוכל שלהם היא בקושי 10 דקות. עבודה כ"כ תובענית כמו זה יש לה תוצאות קשות. לעבוד בישיבה בלי שום הפסקה אחרי עבודה כ"כ מאומצת בידים זה גורם לרגלים משופשפות וגם פצועות. שורש כף הידים, הכתפים והגב כואבים אך הם התרגלו לזה. אחרי שהם גלחו קרקפות בכזו דרך הם כבר לא יכולים להשתמש עם כסא ספר. כי בבית הע"ז עושים את זה בחצי מהזמן.
במשך שנים משרתי הע"ז היו שורפים את השיער, אולם עם התפתחות תעשיית הפאות כאשר ראו סוחרים סינים בהונג קונג שישנו ביקוש עצום לשיער אדם - השפיעו על השלטונות שבהודו למנוע איבוד השיער, מאחר שהוא יכול לשמש מקור למטבע זר. ומיד קמו כמה אנשי מעשה והחלו לִׂׂצבור שיער זה, ולשווקו בעולם. וככל שספקו יותר סחורה ברחבי העולם כך התפרסם שמם וגדלו מספר הפניות מכל העולם אליהם בבקשה להשיג מוצר מבוקש זה. הערה ז
הערה ז הפרסום המעורר הראשון בענין היה בירחון "קול תורה" מחודש ניסן תשכ"ח (שנה לט חוברת ז' עמ' ה) שם כותב הרנ"א רבינוביץ מטורונטו וז"ל: "בזמן האחרון בגלל האופנה החדשה עלה הביקוש לשיער אדם לפיאות נכריות עד להפליא. היוקר גרם לכניסת הודו לשוק זה. שם ישנם אלפים ורבבות שנוהגים לגדל פרע, וליום איד ידוע מתגלחים ומקריבים את השיער לע"ז. לפנים היו שורפים את השיער המתקבץ שם לקמצים אחרי טקס ההקרבה, אולם כאשר ראו הסוחרים בהונג קונג שהשיער שווה כסף, השפיעו על השלטונות למנוע איבוד השיער, מאחר שהוא יכול לשמש מקור למטבע זר."
(מתוך תרגום המחקר האמריקאי) "מנהג הגילוח לרצות את ה'אלוהים' הוא טקס של מאות בשנים בבית הע"ז "וִישנו". אם תגיעו ל"מקדש" המפורסם בתירופתי באנדרה פרדש, תמצאו הרבה נשים וגברים מגולחים ש'מפייסים' את האלהים 'בלאג'י' עם נדר הגילוח, הקרקפות המבריקות נמצאים בכל עבר, חלק מרוחים בשרף של עצי אלגום על מנת להשאיר את הראש קריר במיוחד בחום הקיץ. עובדי העבודה זרה באים בהמונם לגלח את שערותיהם על מנת לקבל "עזרה אלהית".
מנהלי ה"מקדש" הבינו שאפשר להרוויח הרבה כסף מהטקסים הללו. בשנתיים האחרונות המנהלים של ה"מקדש" בטירומולה יצרו תהליכים עסקיים לאפשר להם להרוויח הרבה מזומנים מהביקוש הגלובלי לשיער טבעי, הקופות לא הפסיקו לצלצל משך כל תשעת ימי הטקס בטירומולה - שקורה כל חודש אוקטובר בשנה הזאת, השתתפות 1,500 ספרים שמתוכם 277 נשים שעבדו סביב השעון לגלח את הקרקפות של 340,000 ראשים שמהם 170,000 נשים." (ע"כ מתוך המחקר האמריקאי)
סרי ונקטיה שהוא מנהל הראשי של טקס הגילוח ההמוני בטירומולה אמר: "בעונה הזאת השגנו עליה של 45% בעבודת הגילוח הישג שעוד לא היה קודם לו בהיסטוריה, אחד מכל שתי מאמינים שהגיעו לטיריומולה לטקס נידבו את שערותיהם, 700,000 עובדים ביקרו ב"מקדש" באוקטובר שעבר, הקרדיט לעליה בציבור המתנדבים לאלוהים בלאג'י, הוא תוצאה מהמאמצים הרבים של סמבה סיווה ריעו, וסריניווסה ראג'ו מנהלי ה'טמפל', והם הבינו את הפוטנציאל במכירת השיער, ריעו הציג נוהלים חדשים שיקלו על המתנדבים התורמים את שערותיהם. חלק מהשיכלולים הינם סרטים דתיים עם מוסיקת רקע מרגיעה סביב משטחי הגילוח על מנת שאנשים ישארו תחת פיקוחם בתור ולא ילכו למגלחים זרים. מהתחלת הטקס שבשנה זו, ההנהלה גם סיפקה ארוחת בקר לכל המאמינים הבאים להקריב, המחכים לגילוח. האולם הראשי של קרליאנה קטה הוא אולם ממוזג שבו אפשר לגלח כ-5,000 איש לפרק זמן של 6 שעות, ויש עוד 3 אולמות קטנים הדומים בקרליאנה קטה. את המשטחים מנקים כל שעתיים ושולחים את השיער לשטיפה וייבוש.
ההכנסה שמכניסה עבודת הגילוח עברה את ה 30- מילון דולר, זה היה בזמן שמכרזי השיער היו פעם בחצי שנה, עכשיו מנהלי ה"מקדשים" התעוררו לרעיון שאפשר לעשות מכרזים חודשיים אונליין. ב 2011- למינ' התחילו לערוך מכרזים אונליין של שיער טבעי ומכרו 1578 טונות ברווח של 100 מיליון דולר. המכירה ההמונית הזאת היתה של שיער שאוכסן למשך שנתיים, וכל אחסון יתר זה נגמר מהמדפים. המכרזים באונליין הדו-שנתים בשנות 2015-2016 הכניסו 30 מילון דולר. המארגנים אומרים מה שפעם היה הכנסה מקסימלית עכשיו נהפכה ל 15%-18% ממהכנסה השנתית." לפני 5 שנים העובד עבודה זרה היה צריך לשלם עבור הגילוח RS10 בשנת 2011 הם הרשו לגלח בחינם, מאז שהההנהלה התחילה לקחת את עניין מכירת השיער באופן רציני והעריכה שזה יכול להיות הכנסה ענקית עבור ההנהלה.
ההנהלה גם דואגה שהשיער יטופל בצורה הגיינית. לכל מגלח נותנים סכין חדשה יחד עם טבלה של משחת שרף עץ אלגום, תמורת מטבע, ולספרים נותנים כלים וחומרי אנטי ספטי.
את השיער בטיריומולה שוטפים ומייבשים בטמפרטורות מפוקחות ומאוחסנות לפי קטגוריות במחסן בטירופתי. בכללית מחלקים אותם לשש דרגות שתלויות באורך ומרקם, יש שוק גדול באירופה וארה"ב ששם אורגים אותם לפיאות.