תעשיית שיער האדם · אספקת שיער משאר המקומות
כמו שעוד יתבאר, לא שייך מבחינה טכנית לספק השגחה למקור השיער עוד משעת הגזיזה, הסיבה לכך הינה שבשום מקום בעולם, אין מציאות של נשים העומדות בתור במרוכז במקום אחד וממתינות למסירת שערותיהן – המקום היחידי בעולם שתופעה זו קיימת הינו אך ורק ב"מקדשי" הע"ז שבהודו. בכל שאר חלקי העולם, איסוף השיער הינו מליקוט ארעי בכפרים נידחים, זעיר שם זעיר שם, וכן משיער מתים.
גם מקור שיער זה מצטמצם ממילא לאור אספקת השיער ההודי, וזאת מסיבה פשוטה - כל אחד מבין שאין זה קל לאשה ואפילו עניה במיוחד למכור את שערותיה ואפילו בעבור כסף, וכנ"ל אין זה נוח למשפחה למכור את שערות יקיריהם שמתו, אך מ"מ הכסף עושה את שלו. אלא שעד כמה שישנו תחליף זמין וזול בשוק השיער העולמי – והיינו שיער ה"מקדשים" אותו מסירים העובדים להמוניהם בחינם אין כסף, ממילא המחיר שמוכנים לשלם הסוחרים עבור שיער שאר נשים, יורד בהתאם, ובמקביל עם ירידת מחירי השער גם אלו המוכנים למסור שערותיהם כנ"ל הופכים לאחוז זניח. הערה ח
הערה ח ולחידוד העניין נבאר כי בכדי לעשות פאה באורך סטנדרטי של 40 עד 60 ס"מ עם עוד 7.5 ס"מ לעיבוד – תצטרך אשה לגדל את שערה עד המותניים לפני שהיא מוכרת אותו! (וזאת ע"מ להשאיר לה מעט שיער עבור עצמה) אם שיער גדל באורך של בין 6 עד 12 מ"מ בחודש, יקח בערך 8-4 שנים לגדל שיער מספיק ארוך בשביל פאות האופנה היום! צריך בממוצע 4 ראשים לעשות פאה אחת, כך שארבע נשים שמגדלות שיער במשך 8-4 שנים – הכל בשביל פאה אחת, ותעשיה זו מצריכה אספקה תמידית של שיער באורך זה, וכל זה רק בכדי לספק לנשות ישראל את פאותיהן (שהן רק 7% מהפאות המיוצרות בעולם), היכן ניתן למצוא אספקה כ"כ גדולה של שיער כנ"ל אם לא ב"מקדשי" הע"ז שבהודו אשר שם בכל יום מתגלחות עשרות אלפי נשים עבור אמונתם הטפילה!
[ונחדד עוד את דברינו: סין הינה כידוע המדינה המרובה ביותר באוכלוסין בעולם, מילארדי סינים נתונים שם לשלטון עריץ, רובם חיים בעוני ופעמים אף ברמות מחפירות, ואעפ"כ אספקת השיער מסין ברובה אינה אלא מהודו.]
נתונים אלו מגלים את גודל יכולתה של הודו להוות ספקית השיער לפאות מס' אחד בעולם – כך ששום מדינה לא יכולה להתחרות ולא במעט ביכולת אספקת השיער שלה.
הנתון החשוב ביותר שעלה בידינו הוא מדו"חות המכס, והוא שבשנה האחרונה הגיע מהודו לארץ ישראל 2,500,000 (טון וחצי) שיער !!! לערך כ-4500 פאות, ה' ישמור ויציל.
לפי כל המקורות נראה כי הודו הינה ספקית השער מס' אחד בעולם, ולא כתבנו את הדברים אלא לחידוד הענין, ולקמן נבאר את דעת גדולי ישראל שהורו באופן נחרץ שאפילו אם שיער הודו לא היה הרוב – עדיין האיסור במקומו עומד. הערה ט
הערה ט נביא כאן בירור קצר מתוך מחקרים שבידינו על שלבי שיווק השיער הנעשה בהודו - אספקת שיער מהודו לכל העולם (מחקר שהתפרסם באמריקה) וינץ סלווה (בן 75) - יבואן ובעלים של חברת שיער אנושי מהודו – באינגלווד בקליפורניה הנמצא בעסק כבר 30 שנה. – "דעתי המקצועית היא כי 98% מהשיער הנמכר בעולם מגיע במקור מה"מקדשים" בהודו, בגלל שכסף גדול מעורב פה – יש הרבה מאוד שקרים ורמאויות בתעשיה. סין שהיום היא היצרנית הגדולה ביותר של פאות, קונה את השיער בכמויות אדירות, בגלל הכמות הבלתי נגמרת והמחיר הסביר ולאחר הייצור של הפאה הם מייצאים את זה מבית החרושת עם תווית אחרת, כאילו שזה הגיע מארץ אחרת".
"כמעט כל הפאות בשוק היהודי מעובדות ונתפרות בתוך הרשת במפעלים הסיניים. כידוע המפעלים בסין מייצרים בעלויות נמוכות במיוחד, יש להם כלי עיבוד מובחרים, שכר עבודה נמוך לפועלים ורצון לרצות את הלקוח. המפעלים הללו עובדים כמעט לגמרי ללא כל השגחה. ישנם עדויות רבות על מקרים בהם ספקו תויות מזויפות לגבי מקור המוצר, ועל מקרים בהם החליפו שיער מלקוחותיהם - עם השיער שיש להם שהוא יותר זול. המפעלים הסינים קונים כמויות אדירות של שיער מה'טמפלים' בהודו."
"אין מחסור משיער חינם מהסוגדים בבית ע"ז שיוכלו לעשות מכירה פומבית ליצואנים. זה כללי המסחר הפשוטים של היצע וביקוש. בתי ע"ז הודיים יש להם כמות עצומה של שיער מוקרב והעולם יש לו ביקוש עצום לסיטונאים, זה הכי הגיוני לקנות איפה שההצע הוא גבוה והמחיר סביר. זה בלתי אפשרי לחתוך מספיק שיער במדינות אירופה בשביל להספיק לדרישת העולם."
ייצוא שיער מהודו
"הודו היא אחת המדינות הפופולריות לשיווק השיער הטבעי עם ייצוא שנתי של אלפי טון בשנה. לפי משרדי הכלכלה סין היא המייבאת הגדולה של שיער טבעי מהודו, לאחריה ברזיל, אטליה, וארה"ב. השיער הטירופתי נהפך לסמל ענק בשוק השיער הגלובלי, בעקבות זה יש ביקוש גדול לסוג שיער זה."
במסמך של שגרירות ישראל בהודו נמצא כדלהלן:
"אין אפשרות לברר את הכמות הכוללת של השיער הנאסף בהודו, לעומת זה יש לנו את הנתונים לגבי כמות השיער המיוצאת מהודו, הנתונים ע"פ משרד הסחר ההודי לשנת 2002 / 2003 : שיער אדם לא מעובד סה"כ יצוא 416 טון. שיער אדם מעובד סה"כ יצוא 1114 טון. מעובד משמעותו רחוץ וממוין לפי אורך ואיכות תואמת."
[מקילו שיער נעשים 3 פאות בערך, יוצא שכ-4,500,000 פאות מיוצאות מהודו בשנה.] ראוי לציין שנתונים אלו משנת 2003 וכאמור המספרים רק הולכים וגדלים משנה לשנה.
רמאות הסוחרים
סוחרים מסוימים משחקים עם לקוחותיהם ע"י החזקת אתרים באנטרנט הנראים כשונים, ומציעים מגוון של שיער עם תוויות שונות. אתר אחד שיער רוסי והשני ברזילאי וכו'. חברת שיער בדבלין אירלנד שמוכרת שיער שמעובד בסין מפרסמת אותו בתור שיער 'ספרדי' ובאתר אחר בתור שיער 'רוסי'.
מחקרים שנעשו לאחרונה גילו שרוב המוחץ של השיער שהיום משתמשים בו בתעשית הפאות ותוספי שיער הוא משיער בתי הע"ז בהודו. השיער הזה נקנה ונמכר תחת מותגים שונים של: אירופאי, ברזילי, מונגולי, רוסי, סיני, פרובי ואוזבקי. תעשית השיער האנושי נעשית בלי רגולוציה ואין שום פיקוח עליו. יבואנים, סיטואנים, ספקים, יצרנים וסוחרים יכולים לשים תווית על השיער שהם משווקים כאוות ליבם, ואין פוצה פה! וזה נותן פתח לרמאויות בשוק השיער.
"היעד הכי פופולרי הוא סין מכיון שיש להם את הכלים והידע וכח עבודה זול. כשהשיער יוצא מידי הסַפָּק הוא נהיה דבר של אמון מוחלט בין הספק ליצרן. האימון אצל רוב היצרנים הסיניים מוטל בספק רב. הם ידועים בהחלפת שיער מספק בשביל השיער שלהם, לפחות איכותי, מעובד או שיער בלתי ניתן לזיהוי אחר."
השיער ההודי נמכר עם תווית בתור שיער אירופאי, רוסי, מונגולי, ברזילאי, פרובי, אוזבקי ואוקראיני מהספקים. חברות הפאות לא מתימרות לדעת אם השיער הנקרא ברזילאי או אירופאי הוא בעצם מבתי ע"ז בהודו!
ראיון עם דפינה ניה סמיט, בעלים ומנהל היצירתי של 'סוניס שיער ופאות'. " 99% משער ברזילאי, פירובי או מלזי זה באמת שיער מהודו או מסין - מעובד מהודו. לדוגמא: כשאני הולך להודו וקונה כמויות גדולות של שיער אני רואה ברזילאים שקונים את השיער ההודי המתולתל ומעבדים אותו לתלתול יותר צפוף, ואח"כ משווקים את זה בתור שיער ברזילאי במחיר פרימיום. שיער מלזי זה פעמים רבות שיער סיני מעורבב בשיער הודי במראה יותר מבריק.
תנו לי מדינה ואני יכול להמשיך." וכעין זה שמענו מעוד ספקים נאמנים העוסקים בתחום.