אור ברסלב
אגודות אזוב מדברי שאלות ותשובות מחלק יורה דעה › סימן לג

אגודות אזוב מדברי· רבי מיכאל דב ויינגוט

שאלות ותשובות מחלק יורה דעה · סימן לג

סימן לב

נשאלתי א' שלח לא"י דבר מאכל בקדרה של ברזל ושהה הכלי אצל הא"י חצי יום ואח"כ כשהחזירו היה ניכר בתוכו המאכל וכשהוריקו המאכל בשלו בו מאכל אחר:

(בסימן קכ"ב סעיף יוד) קערות כו' אם ניכר בהם המאכל כו' מותר וא"ל אסור דחיישינן שמא הודח והוה ק"ל כשם שחיישינן שמא הדיחו עם כלי איסור ה"נ ניחוש שמא הוסיף דבר איסור לתוך המאכל באופן שלא היה ס' ונאסרה הקערה של ישראל. ומה מהני שהוכר המאכל ודוחק לומר שצריך להכיר המאכל ולידע שעמד בו טעמו הראשון. וראיתי בב"י וד"מ (סוף אות ג) שהביאו תשו' הרא"ש (בכלל י"ט סי' י"ט) וז"ל מאני דקוני' כו'. וצ"ע למה כתב מאני דקוני' ולא כ' סתם כלים ונ"ל דוקא מאני דקוני' כיון שאין להם תקנה בהגעלה דכלי חרס אין יוצא מידי דופיו משום הכי סמכינן להתיר כשניכר בו המאכל אבל בכלי ברזל שאפשר להכשירו בהגעלה לא סמכינן אפי' בניכר בו המאכל וחיישינן שמא הוסיף לתוך המאכל דבר איסור דכל כמה שאפשר לתקן לברר ההיתר בעי' לתקן ול"ד להא (דסי' קב ס"ג וס"ס קכב) דמה שאפשר להכשיר ל"מ דבר שיל"מ דמ"מ כיון שאפשר להכשירו טפי עדיף להכשירו וצויתי להגעיל הכלי:

ולענין המאכל שבשלו בו קודם הגעלה התרתי. ובפרט שהרי הר"ב אומר כן בהג"ה (סעי' ט) שבמקום צורך יש להקל בדיעבד היכא דעבר ונשתמש בלא הגעל' באין המאכל ניכר בו או שנשתהה ריקם בבית הא"י:

והנה מה ששינה המחבר וכתב קערות הי' נ"ל ג"כ שלא התיר רק בקערות שאין מבשלין בהם ולא נאסר כי אם ע"י עירוי וכ"ש:

והנה כ"ז ששיורי המאכל ניכר בהם ליכא למיחש שהוסיפו לתיכו דבר איסור ע"י עירוי. דהא התתאה מיקר לי' כמו בכל חם לצונן וליכא חששא רק מחום כלי שני ומש"ה מותר אבל בקדרה שיש לחוש שהוסיף בחום כלי ראשון אסור:

אמנם מלשון המרדכי פ' אין מעמידין (סי' תתל"ד) הובא בב"י וכשישראל נותן כו' בקדרה או בקערה כו' משמע שאין חילוק בין קערה לקדרה. ובאמת צ"ע שאין חוששין שמה עירה התבשיל לכלי אחר ובה השתמש באיסורים ואח"כ החזיר לתוכו המאכל הכשר. או שהוסיף א"י לתוך המאכל ואסרו ושפכו לתוך הקערה באופן שנאסרת ונראה שטעמם דל"ח להכי לפי שדוקא כשאין בכלי שום דבר אין לחשוב ס' שמא לא השתמש בו כלל משום דזה הוא דבר הרגיל שישתמש בו. אבל כשניכר בתוכו שיורי מאכל הכשר ליכא דבר הרגיל שיערה ממנו המאכל וישתמש בו דבר איסור או שיוסיף לתוך המאכל דבר איסור או שיחממנו בכלי איסור דאין זה רגיל. והו"ל תו ס"ס ספק לא נשתמש כלל וספק נשתמש בפגום ומותר. אכן מ"ש טעם דסתם כלי אינו ב"י משום ס"ס ספק אינו ב"י וספק פגום ק"ל דהא שם פגום חד הוא ולא הוה ס"ס כמ"ש התוס' כתובות (דף ט') ד"ה ואבע"א דשם אונס חד היא ומצאתי שכן הק' הכו"פ עי' בס' בית יצחק בשער הספיקות (סי' יז):

תוכן העניינים

אגודות אזוב מדברי

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה