אור ברסלב
אגודות אזוב מדברי שאלות ותשובות מחלק יורה דעה › סימן טו

אגודות אזוב מדברי· רבי מיכאל דב ויינגוט

שאלות ותשובות מחלק יורה דעה · סימן טו

סימן יד

פ"ק פיעטערקוב גברו מי המקוה וצפו למעל' למעלה עד שטבלו הנשים על השליבות שבמדרגות שנבנו ונגמרו בתלוש וגם אין רחבן ד'. והנה מבלעדי שלמגדר מילתא היה ראוי להורות שלא עלתה טבילתן נלע"ד שהוא גם עפ"י יסודי הדין והנה (בסי' קצח סעי' לא) הביאו המחבר והרמ"א דברי הרשב"א והראב"ד דע"ג שליבות לא עלתה הטבילה ולענין שאין רחבן ד' בדיעבד עלתה הטבילה ובש"ך (סקמ"ה) הביא להקל בנבנה במחובר אולם בט"ז (ס"ק ל"א ול"ב) הקיל בלא"ה והש"ך (בסקמ"ה) רמז ג"כ לדברי הט"ז עפ"ד (בס"ק מ"ו) כמ"ש בנקה"כ ובס"ט דחה דברי הט"ז והעלה להקל מטעם אחר:

והנה בחכמת אדם (כלל קכא אות ה') הביא שי"א שלא עלתה הטבילה אחר שכבר ראה כל צדדי הקולות באחרונים. ואף שי"ל דהוה ספק בדרבנן משום גזרת מרחצאות בכ"ז אין להקל כל כך:

אמנם מה שצ"ע לענ"ד די"ל עד כאן לא הקילו האחרוני' רק בימיהם שלא היה המנהג להחם מי המקוה והיו השליבות דק לעבור עליהן ולטבול במים אבל בימינו שדרך ברוב המקומות להחם מי המקוה ולפעמים מי שגברה עליו חום המים יושב להקר קצת ע"ג השליבות עד שחוזר לרחוץ ולטבול במים החמין הרי השליבות ההן נעשו גם לישיבה ומקבל טומאת מדרס ולא שייך בזה עמוד ונעשה מלאכתינו לעבור לטבול במקוה שרחבות כל כך שעידנה נשאר דרך לעבור בו ולטבול ואפי' במקום שאין מחממין המים אין להקל דכיון דרובא דרובא מחממין וכל המקואות עומדות להחם כשתשיג יד בני העיר לתקנה בזה הרי כבר השליבות גם לישיבה ומדרס:

עוד נ"ל דאין להקל אלא באותן השליבות שתמיד המים עובר עליהן אבל באותן שאינן מכוסות במים רק שתים ושלש פעמים בשנה בשעת תגבורת המים באותן אין להקל ולומר שהמים מבטלין מהם תורת כלי ובנ"ד בהכי הוה עובדא מיהו בכ"ז הו"ל רק גזרה דרבנן:

אלא שבעיקר הדבר נלע"ד דהא דבעברה וטבלה במקום שאין בו רוחב ד' שעלתה הטבילה היינו באשה חברה שיודעת כל דיני טבילה ושיעור הרחקת האברים כעירכת וכמניקה את בנה ואומרת ברי לי שטבלתי כדין לפי שעל הטבילה האמינתה התורה כמ"ש התוס' גטין (דף ב:) ד"ה עד אחד משום שבידה לטבול ועיי' במהרש"א שם דלענין הטבילה הוה אתחזק איסורא אבל בנשי דידן דלאו דינא גמירי כל היכא דשייך ביעתותא אינה יכולה לומר בבירור שטבלה כראוי ואפי' בדיעבד לא עלתה להו טבילה דהו"ל ספק דאורייתא באיסור כרת ואיתחזק איסורא דאפי' לשיטת הרמב"ם מן התורה לחומרא ומה שאשה עומדת ע"ג לראות שלא יצא שערה לחוץ ואומרת שטבלה כראוי לא מהני חדא דאיהי נמי לאו דינא גמירא ועוד מנא ידעה:

מפיסוק אברים ותו דעדותה לא יועיל בזה יותר מע"א בדאתחזק איסורא בלא דבר שבערוה כמו נדה דלא הוה דבר שבערוה ואשה נמי פסולה לעדות ומה שאין דרך אנשים לעמוד על הטבילה לא יועיל בזה ועיי' בזה באהע"ז (סי' קנ"ה סט"ו) לענין בדיקת הנשים להעיד על הגדלות ידי לנו שסומכין על טבילות נשי דידן דלא ידעו דיני הטבילה באתרא דליכא ביעותותא אבל היכא דאיכא ביעיתותא נ"ל דאפי' בדיעבד לא עלתה הטבילה לגבי נשי דידן וה' ידריכני בדרך אמת ולא אכשל בדבר הלכה אמן. ועי' ט"ז סקל"ב:

ודע שיש לחקור הא דבעברה וטבלה ע"ג מקום שאין בו רוחב ד' עלתה לה טבילה היינו היכא דאיכא סהדי. שטבלה כן כראוי ואומרת שטבלה כראוי אבל בדליכא סהדי אינה נאמנת דהא כתבו התוס' גטין (דף ב:) ד"ה עד אחד שנאמנת על הטבילה לפי שבידה לטבול ועיי' מהרש"א והתינח היכא דאיכא באותו מקום בית הטבילה בהכשר אבל היכא דלכתחלה אין מתירין לה לטבול במקוה זו למה שאומרת שעברה וטבלה אינה נאמנת דהא לא הוה בידה לטבול לכתחלה ובכה"ג לא האמינתה תורה ואין לומר דבידה לנסוע למקום אחר ולטבול בהכשר גמור דלכתחלה ונאמנת מש"ה שעברה וטבלה דודאי לנסוע למקום אחר איכא טירחא יתירה ולא מיקרי בידה כמ"ש התוס' פסחים (דף ד:) ד"ה הימנוהו רבנן גבי בדיקת חמץ דלא הוה בידו משום דאיכא טרחא יתירא ולא הוה מהימנא בדאורייתא:

ויש להעיר באשה שנוסעת לטבול במקום אחר אם נאמנת היכא שלא אמרה במקום הטבילה באפי סהדי שטבלה שהיה בידה אז לטבול אבל מה שאומרת לבעלה שלא במקום הטבילה טבלתי י"ל דל"מ דהא כבר אין בידה לטבול בלא טורח רב. איברא שבתוס' גטין שם מבואר דאפי' מה שהיה בידה מהני להאמינה. ועכ"פ בעי' שיהי' ברור שהיתה במקום הטבילה דאל"ה י"ל דאיכא טורח רב ואינה נאמנת ויש לחקור במקומות שמי המקוה קרים ואיכא צערא דטבילה די"ל דאינה נאמנת על עצמה כמו גבי בדיקת חמץ. מיהו הכא שברור לנו שטבלה אלא שצריך להאמינה שהיתה הטבילה ע"פ הדין בזה י"ל דהיה בידה למבול כראוי. וכעת אין פנאי לעיין בדיני ע"א נאמן באיסורין בסוגיא דיבמות פ"ח וקידושין וגטין שם וה' ירחב לנו ויאר נרי במאור תוה"ה:

וצ"ע על דברי התוס' גטין דאכתי מנ"ל מטבילה דנדה שנאמנת במה שעתה לאו בידה אלא שמקודם היה

בידה והא י"ל דבנדה רק היכא שעתה בידה לטבול האמינתה התורה. וצ"ל בדוחק דסתמא ואפי' שעתה אין בידה לטבול האמינתה תורה לפי שהיה בידה לטבול:

ודע שדרך הנשים הטובלות במים קרים להשתטף בחמין קודם ואחר הטבילה ויש להעיר אם אין לדמותו לגזרה דג' לוגין מים שאובין בפ"ק דשבת שהיו טובלין במי מערות סרוחין וה"נ יבואו לומר לא מי מקוה מטהרים כי אם המים חמין מטהרין או שעכ"פ שניהם מטהרין כדאי' שם:

תוכן העניינים

אגודות אזוב מדברי

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה