אגודות אזוב מדברי· רבי מיכאל דב ויינגוט
שאלות ותשובות מחלק יורה דעה · סימן א
נשאלתי בעגל שהובא למעבחיים ואמרו אנשים שמכירים העגל ויודעים שלא היה יכול לעמוד וכן היה ובעל העגל אמר שראוהו עומד ויונק. אך מאשר כיחש מתחלה שאין זה אותו העגל אין להאמין לדבריו והיה ניכר שכבר עברו עליו הרבה יותר מח' ימים שהיו לו קרנים גדולים מאוד והנה הט"ז והש"ך ביור"ד (סי' טו) מקילים אפי' לא עמד. אמנם התב"ש הביאו הפרימ"ג מחמיר מכיון שיש ריעותא גדולה דאין לשוחטו ביו"ט והכרו"פ חידש דשהה ח' בבהמה נשאר מיעוט נפלים ובצירוף מיעוט ריסוק אברי' בבית הרחם יש להחמיר גם בחול כ"כ הפרימ"ג. ובאמת הכרו"פ בעצמו מקיל בחול. אך בס' זבחי רצון הביא להחמיר בחול ג"כ. והנה ע"ד הכו"פ דבשהה ח' נשאר עוד מיעוט הוה ק"ל דהא מסתברא דל' באדם וח' בבהמה שוין וכ"ה דל' שבאדם לא נשאר מיעוט נפלים ה"נ בח' שבבהמה ליכא תו מיעוט נפלים ותו דמכח צירוף מיעוט ריסוק אברי' בבית הררם למיעוט נפלים גם בכלו חדשיו יש לצרף מיעוט ריסוק אברים בבית הרחם למיעוט טריפות וראיתי שכבר קדמני בזה בשו"ת משיבת נפש (סי' יז). ובאמת לעצמי היה נראה ליישב הקושיא הב' דהשני מיעוטים הם משם אחד מיעוט טרפות ומיעוט ריסוק אברים דהוה נמי טרפה וכ"ה דנ"ח ס"ס משם א' ה"נ ל"ח ב' מיעוטים משם א' נגד הרוב:
אמנם עוד ק"ל ע"ד הכרו"פ דאם בשהה ח' נשאר מיעוט נפלים א"כ בטמא שמתטהר בקרבנות וכ"כ הנותר בקדשים ע"י הקרבן ועד שעת הקרבן עמד בחזקת טומאה וחזקת איסור אכילת קודש וכניסת מקדש נימא סמוך לחזקת טומאה וחזקת איסור אכילת קודש וכניסת מקדש מיעוט הנפלים ולא יותר לו להביא קרבן בן ח' עד שיהיה יותר מבן שנה שיהיה לו חזקה שעכ"פ בשעתה היתה מבוררת ע"י רוב להכשיר:
והנה בשו"ת משיבת נפש העלה ג"כ להקל בחול. וביו"ט צידד להחמיר ועיי' בשו"ת ברית אברהם חיור"ד (סי' יא):
אמנם נלע"ד דגם התב"ש לא החמיר רק בידוע שלא עמד על רגליו אבל היכא שי"ל שמתחלה עמד ואח"כ נקטה ליה שגרונא ואין יכול לעמוד לא החמיר דמספק לא מחזקינן ריעותא וכל ששהה ח' ולא ידוע הריעותא בבירור שאינה יכולה לעמוד לית לן בה:
עוד נלע"ד שבנ"ד שכבר צמחו לו קרנים לא החמיר התב"ש ודוקא בשהה ח' וליכא צמיחת קרני' החמיר ולא בצמחו קרנים דהא צמיחת קרן אם נאמר בהם שכבר הם משעת לידה ושאפשר להיותם בשעת לידה צ"ל שהוא מברר שכבר כלו חדשיו וא"כ כבר הוחזק בהיתר. גם לרש"ל אליביה דהרא"ש ואע"ג שאח"כ ניכר שא"י לעמוד שבידוע שכלו חדשיו גם לתב"ש י"ל דלא משגחינן במה דאח"כ איתגלי ריעותא שאין עומד. וממילא לא שייך לומר לצרף מיעוט נפלים בשהה ח' שכתב הכו"פ ואם נאמר שאין לצמק"ר מבררים על שכלו חדשיו רק שכבר שהה ח' ושא"א לצמק"ר קודם ח'. ובנ"ד דאיכא ריעותא ול"מ שהה ח' לא יועיל צמיחת קרנים שמבררים דשהה ח' ימים מ"מ כיון שכבר צמק"ר וראינוהו משביח א"ל שטרפה הוא ועיי' חולין (דף נז:) דאפי' למ"ד טרפה חיה אינה משבחת ואפי' הוה ס"ל טרפה משבחת מ"מ כיון שהגדילה כנפים אחרונים יותר מראשונים הוה בירור דלאו טרפה הוא. וא"כ לדידן דקיי"ל טרפה אינה חיה מסתברא דאינה משבחת וה"נ אי הוה נתרסקו אבריו בבית הרחם ולצרף עוד דגם בשהה ח' איכא מיעוט נפלים מסתברא דעכ"פ לא היה מצמיח קרניים אח"כ ומודה התב"ש ולמעשה שהיה בחול צויתי לבדוק בכל האברים הפנימיים אם לא נמצא שום ריעותא: