אגודות אזוב מדברי· רבי מיכאל דב ויינגוט
שאלות ותשובות מחלק אורח חיים · סימן ז
הנה הייתי חוכך לומר שהקדיש לאחר קריאת התורה יהיה דוקא בגדול שיש עליו חיוב מצות ולא בקטן ושהאבלים שאסורים בד"ת אין להם לומר קדיש זה ושוב מצאתי מפורש בתשב"ץ (ח"ג סי' קע"א) שכ' שהקדיש הזה יהיה בגדול דוקא ונתנה שמחה בלבי ובאבלי' דעתי נוטה דמטעם שאסורים בד"ת אין להם לומר קדיש זה כמו קטנים קודם י"ג שנים ואין מצטרפין לעשרה לקריאת התורה ועדיין צ"ע ועכ"פ למדתי עוד מדברי התשב"ץ שאין הקדיש שאחר קריאת התורה שייך להש"ץ או הקורא דוקא כ"א להאבלים דאי הוה שייך להש"ץ אן להקורא בלא"ה לא היה אפשר להיות בקטן ומטעם ששייך לאבלים בשביל כבוד התורה ודלא ליתי אבלים לאנצויי אני נוהג לאומרו לזכות נשמת מי שמגיע לו הקדיש ע"פ הדין האמתי: