אברהם יגל (על השולחן ערוך)· רבי אברהם הכהן מתוניס
יו"ד · סימן קיז
סעיף א:
כל דבר שאסור' מן התורה וכו' אסור לעשות בו מלאכ' וכו' כת' הט"ז דדברים המותרים מן התורה בפי' אין כח ביד חכמים לגזור בהם ע"ש ועיין לה' באר יעקב שהאריך ועיין לה' שע"ה ז"ל בה' יסודי התורה ד"ב ע"ג ועיין להתוס' בפ' א"נ דף ס"ד ע"ב בד"ה ולא שכת' וז"ל ולפי שהתורה התירה בהדיא לא רצו חכמים להעמיד שם דבריהם ע"ש וכדבריהם מצאתי בפ' א"נ דס"ז ע"ב מאן דאכיל בנכייתא מ"ד משדה אחוז' וכו' והא התם מאן דלא אכיל הוא משום דס"ל דהוי אבק רבית וכ"ש לפי מאי דאמרו שם וצורבא מרבנן לא ניכול דאינו אלא חומר' וא"כ מאי ראיה משדה אחוזה דמן התורה שרייא אלא ודאי משום דכיון דהתורה התירה בהדיא לא רצו חכמים להעמיד דבריהם ואפי' לעשות חומרא בעלמא וכ"כ שם בש"מ ע"ש אלא דמסיים שם וז"ל אלא דאכתי קשיא לי לרבה בר רב הונא וכו' דאפי' באתרא דמסלקי ובלא נכייתא מישרא שרי דבר תורה וכו' ובתי ערי חומה התירה התורה בפי' מפני מה אין מותרת להם לכתחלה ואפי' מדרבנן ולמה מחמירין בה ורבינא לא החמיר במה שהתורה התירה בהדיא וכו' וי"ל דע"כ לא שרייא אלא בנכייתא דמיחזי כעין אכילת פירות ומוזיל גביה אכל בלא נכייתא מיחזי כרבית וחיישי' דלא ליתי ליגע בשל תורה ברבית דעלמא ע"כ הרי מבואר דלא אמרי' האי כללא דהיכא דהתורה התירה אין להם לגזור וכו' אלא דוקא היכא דליכא גזרה בשל תורה אלא משום חומרא בעלמא בכי הא אמרי' כיון דהתורה התירה בפי' אין להחמיר אבל היכא דאיכא גזרה בשל תורה כגון רבית בלא נכייתא אף דהתורה התירה בפירוש אפילו הכי גזרינן:
אך קשה הא דאמרי' בערכין בבתי ערי חומה רבית גמורה והתורה התירתו ולא העמידו דבריהם שם ואמאי כיון דאיכא גזירה בשל תורה אלא ודאי דכונת התנא לומר דלא גמרינן מיניה אך דלא תני הכי בשדה אחוזה הוא משום דגמרינן מיניה למאן דאכיל בנכייתא ומאן דלא אכיל ס"ל דשאני התם משום דהקדש הוא ולא דמי לרבית כלל ולכך לא תני הכי שדה אחוזה: