אור ברסלב

אברהם יגל (על השולחן ערוך)· רבי אברהם הכהן מתוניס

או"ח · סימן תרצ

סימן תרפט

סעיף ח:

הלועז ששמע וכו' בכתב הקדש וכו' משמע דוקא אשורית אבל יונית אינו כשר אלא למכירו וכדמוכח מסברת הרי"ף ז"ל והך דאתמר בגמ' רב ושמואל דאמרי תרווייהו יוני לכל כשר כת' הרא"ש ז"ל דמשמע ליה דרב ושמואל לא ס"ל כרשב"ג אלא מפרשי אליביה ולית הילכת' כרשב"ג ע"כ והק' הרפר"ח ז"ל דהא בגמ' הק' ולימא הלכה כרשב"ג ומתרץ וכו' וכן הק' הל"מ ז"ל ולע"ד לק"מ דכיון דס"ד דליכא חילוק בין מגילה לספרים א"כ מאי דקאמר רשב"ג הוא הדין במגילה נמי ולכך מק' מאי חידושא אתו לאשמעי' רב ושמואל אם לא לענין הלכה ומשני חידושא אתו למימר דרשב"ג נמי איירי במגילה דאיכא לחלק וכו' ולכך לענין הלכה קי"ל כרבנן דאיכא חילוק בין מגילה לספ' וכי פסקינן כרשב"ג דוקא לספ' ולא למגילה והנה מדברי הרא"ש משמע דס"ל כמ"ש הר"ן דממתני' אין ראיה דליהוי סתם משנה ודלא כהרמב"ן ז"ל דאל"כ אמאי כת' דאינהו מפרשי דברי רשב"ג ולא ס"ל וכו' דאפי' תימא דס"ל כרשב"ג דכיון דאית לן סתם משנה ואמר ר"י הלכה כסתם משנה אידחייא דברי רב ושמואל לגבי ר"י וכמ"ש איהו גופיה סי' ה' בפ' במה בהמה ובפ' כירה סי' ג' אשר ע"כ מוכרח לומר דס"ל כמ"ש הר"ן דתנא דמתני' לא מעייל נפשיה בפלוגתא ומה שהק' הפר"ח ז"ל מהא דאמרו דרב ושמואל בעלמא אתמר ולא העמידו דבריו על מתני' נ"ל דל"ק דזהו דוקא לשיטתו דפירש בגמרא על קושיא ראשונה והא אמרת וכו' רב ושמואל וכו' בלעז יוני ר"ל וכשר לכל א"כ לפי המסקנא נמי יעמידו דברי רב ושמואל על מתני' אך פירוש זה אינו נר' דא"כ אמאי לא הק' לו ממתני' גופה דקתני ולועז ששמע אשורית יצא דמשמע דוקא אשורית ולא יוני אלא מברייתא אף דהוא בהדיא ועוד היכי אתי מתני' לפי' דקתני ללועזות בלעז משמע בלשון שמבינין הו"ל למימר ללועזות בלעז יוני ר"ל לכל הלועזות בלעז יוני אשר ע"כ נ"ל דה"פ בלעז יוני ר"ל וכו' דללועזות יוני בלעז יוני ומשמע השתא דוקא יוני אבל שאר לשונות אף דמבינים לא יצא ובתר הכי הק' והא אמרינן בברייתא יונית לא יצא וע"כ אף ליונים דומיא להנך ומשני לא דמיא אלא לסיפא דקתני בהדיא דיצא וק' אמאי שמואל מוקי ביוני ליונים ולא מדית למדיים אלא לשמואל הא דקאמר יוני ר"ל לכל כשר והא לא שייך לומר דקאי למתני' דבלעז דקתני דומיא ללועזות דאם לא כן הוה ליה למימר בלעז יוני וכמ"ש ולכך אמרו בעלמא אתמר:

וראיתי להרב קרבן נתנאל בפי' להרא"ש שכת' הא דכת' הרא"ש ולית הלכתא כרשב"ג בהא משום דאיכא סתם משנה דידים וכו' ר"ל דרב ושמואל לית להו כרשב"ג משום דס"ל הלכה כסתם משנה אבל מה שסיים בתוך דבריו צ"ל דרב ושמואל לא ס"ל הלכה כסתם אמנם לדידן דקי"ל כסתם משנה לית הלכת' כרשב"ג במגי' ע"כ הוא תמוה א"כ מאי דכת' הרא"ש דלאו אליבא דנפשייהו קאמרי אלא אליבא דרשב"ג הוא ללא צורך הוה ליה למימר אף דס"ל הלכה כרשב"ג כיון דאנן קי"ל כסתם משנה אידחו וכו' וכדברי הרמב"ן ז"ל ואם נפשך לומר דלכך הרא"ש ז"ל לא כתב כן משום דסבי"ל להרי"ף ז"ל דאין הלכה כר"י לגבי רב ושמואל כמ"ש הרא"ש משמו בפ' חבית סי' ד' ובפ' הדר סי' ב' ועיין לה' ק"נ ז"ל בפר' ע"פ סי' ב' א"כ אידחו דברי הרב ק"נ מ"ש בכאן וגם היכי כתב הרמב"ן ז"ל בשיטת הרי"ף דקי"ל כסתם משנה כיון דדעת הרי"ף לפסוק כרב ושמואל גבי ר"י וכמו שהק' הפר"ח ז"ל: אשר ע"כ נ"ל דוקא התם דפליגי בסברתייהו אבל הכא דפליגי בכלל וכיון דהכלל מסו' הוא בכוליה תלמודא דהש"ס בכ"מ מק' מיניה אף על אמורא אחריני ש"מ דקי"ל דהלכה כר"י בהא א"כ אידחו דברי רב ושמואל והכי נוטים דברי הרב ק"נ ז"ל גופיה במס' ביצה סי' כ"א שכת' שם וז"ל ורבי' השמיט וכו' שלא נראה לו לפרש כן דעת רב אלפס וכו' ותו דקי"ל כר"י דהל' כסתם משנה ושמואל ורב ור"י קי"ל כר"י כמו שהק' מהרש"ל ז"ל יעו"ש ובודאי דברי תימא הם למאי דסבירא ליה להרי"ף ז"ל גופיה דלית הלכתא כוותיה לגבייהו אם לא נאמר כמ"ש יעו"ש:

גם מה שהביא ראיה דלית הלכתא כרשב"ג ממה דסתם לן תנא דאין מטמ' אלא אשורית והאיך איירי במגי' דהא קי"ל כרשב"ג בספרים וכמו שפסק ר"י לע"ד אינה ראיה דבמוכרח הוא דהך משנה דידים איירי בשאר ספרים וכשנוייא דרב אשי דהוא בתר' וכן היא דעת ר"י דאיצטריך לפסוק כרשב"ג דאף דהוא כלל לן בכ"מ כל מקום ששנה רשב"ג במשנתינו הלכה כמותו הכא איצטריך דאיכא נמי כללא אחרינא דהלכה כסתם משנה לפי תירוצא דרב אשי בא לומר דהכא קי"ל כהך כללא דרשב"ג והכי נמי כוונת הרמב"ן ז"ל ולא ידעתי מה תיקן לדעת הרמב"ם ז"ל דפסק כרשב"ג ודו"ק:

תוכן העניינים

אברהם יגל (על השולחן ערוך)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה