אברהם יגל (על השולחן ערוך)· רבי אברהם הכהן מתוניס
או"ח · סימן תעד
סעיף ה:
הבכורות מתענין וכו' כתב המרדכי ז"ל בשם הר"ר יחיאל ז"ל דמותרין לאכול מיני תרגימא והביא הפר"ח ז"ל ראיה מהירושלמי דאמר ר' לא אכיל לא חמץ ולא מצה וקאמר משום דהיה בכור משמע אבל מיני תרגימא מותר ע"ש ולעד"ן דאין ראיה משם דא"כ הו"ל להתיר מצה עשירה דהא דאינו אוכל מצה משום דר' לוי הוא דוקא מצה דראויה בלילה ועלה קאמר דבכור הוה ואין לומר דמעיקר' הוי פירושו מצה ענייה והשתא הוי פירושו מצה סתם ואפי' עשירה דאין זה מן הדרך להעיד עדות שאינו מבואר אלא ודאי דעדותו מבוארת דהוא ראה דהביאו לפני ר' חמץ ולא הוה אכיל הביאו לפניו מצה עניה ולא היה אוכל ולכך מעיקרא ס"ד דס"ל כר"ל ובן בתירא אבל שאר דברים היה אוכל ואהא דחה לו דילמא הא דלא אכל משום בכור הוא וא"כ אפי' שאר דברים לא היה אוכל אפי' מיני תרגימא גם מ"ש דפי' מתענין לאו דוקא אינו נ"ל דהא אמרי' בר"ח אסור להתענות ואף דאינו חייב לאכול פת. ע"כ נ"ל דהר"ר יחיאל ז"ל קאי אאסטניסין דעלמא דכיון דבאו לגרר לא חיישינן ולאפוקי מס' רי"ו והביאו ההגה לקמן או אפש' דמיירי בסתם אסטניס אבל יודע בעצמו דאף מיני תרגימא יזיקנו לא יאכל כההיא דר"ן: