אברהם יגל (על השולחן ערוך)· רבי אברהם הכהן מתוניס
או"ח · סימן שצז
סעיף י:
שנים שלקחו בהמה בשותפות וכו' הרי כל הבשר כרגלי שניהם וטעמא משום דיונקים האיברים מהדדי ואפי' שמתבטל ברוב היתר כמ"ש הרשב"א ז"ל בס' עבודת הקודש כיון דדשלי"מ הוא לא בטיל ול"ד למ"ש בסי' ש"ך ס"ב דאם נתן ענבים בגיגית ונתבקעו מותרים וכת' הסמ"ק כיון דלא ניכר האיסור לא הוי דשי"מ הכא שאני כיון דחלק אחד מהם נתגדל מכח חלק האחר הרי האיסור ניכ' כ"כ השע"ה ח"א דנ"ט ע"ש וליתא דה"נ נתגדל יין שבגיגית מכח יין שכענבים ואדרבה דהתם לא ניכר האיסור כיון שכל א' נתגדל מחלק חבירו לא כן הכא היין שבגיגית הולך וגדל כיון דלא חיסר ממנו כלים ונ"ל דשאני הכא דניכר האיסור מעי"ט בעודה בחייה שכל חלק גסה מהם אסור על חבירו אבל התם לא היה איסור כלל דהיין שבגיגית והענבים הם מותרים ולעיקר הקושיא לא ק"מ דכבר כתבו התוס' בביצה דט"ל בד"ה משום דבתחומין החמירו ואל תשגיח במ"ש התוס' בעירובין דמ"ה ע"ב בד"ה איכא דבתחומין הקילו אפי' בדבר שיל"מ דכתבו כן לס"ד בגמ' דבעי למימר בס' דבריהם הקילו בתחומין ולא קאי במסקנא וכן פס' בש"ע סי' שכ"ה סק"ט וכן פי' בפסקי תוס' דדבר שיל"מ לא בטיל אפי' שלא במינו ועיין להמחנה ראובן ז"ל: