אברהם יגל (על השולחן ערוך)· רבי אברהם הכהן מתוניס
או"ח · סימן שי
סעיף ה:
אבל אם אינם ראויים וכו'. כתב הט"ז ז"ל סק"ד וז"ל תמרים שנותנים עליהם מים בגיגית מע"ש ואינם ראוים ובשבת נעשה ראוים מותרים בשבת ע"כ ולע"ד אין נ"ל דא"כ מאי ק"ל להב"י ז"ל דכיון דב"ה לא חזו צריך לטעמא דגמרו בידי אדם דודאי כיון דנתקלקלו התמרים ב"ה הוו כגרוגרות וצימוקים וכ"כ רש"י ז"ל בפ' כירה דף מ"ה ע"א ד"ה וכן אתה אומר וכו' ועוד דכיון דאינו ראוי ב"ה לא מהני דגמרו בידי אדם כמ"ש התוס' שם דף מ"ג ד"ה בעודן ע"ש גם לא ידעתי פי' דהכל בו כתב בהדיא אי חזו להו בתר הכי בליל שבת או בליל יו"ט שלקחו טעם היין מותר לשתותן ביום שגמרו בידי אד אם שהו כפי הצורך וכו' ונ"ל דבלילה חזו לשתייה כיון דנתן טעם היין אבל אם שהו כל הצורך נתקן היין לגמרי ונעשה יין גמור ולכך הק' הב"י ז"ל כיון דב"ה הוא חזי הוי כשאר פירות דלא הקצו כלל ועוד דהני ודאי לאו גמרו בידי אדם והיינו כאמור כיון דלא חזו וק"ל: