אברבנאל על יואל· רבנו יצחק אברבנאל
פרק ב · פסוק ו
ובעבור זה מפניו יחילו עמים שכל האומות והעמים היו יראים ומפחדים מהם וכל פנים קבצו פארור רוצה לומר שחרות וקדרות כד"א ובשלו בפרור (במדבר יא, ח), (ז) והיה זה לפי שהבבליים כגבורים ירוצון וכאנשי מלחמה מלומדים בה כן יעלו החומה, ועם היות שפעמים במלחמה הלוחמיים יעכבו זה את זה לפי שהאחד יקדם לחבירו ולא ישמרו סדר לכן אמר שלא היו הבבליים כך שאיש בדרכיו ילכון ולא יעבטון רוצה לומר לא יעוותון ארחותם, וגם (ח) איש את אחיו לא ידחקון אבל כל גבר במסלתו הולך, ותהיה כ"כ גבורתו שבעד השלח יפולו השלח הוא הסייף וכן מעבור בשלח, יאמר שהמה לא יפרודו מהחרב ולא יברחו ממנו ולכן יפלו בו. ואפשר לפרש ובעד השלח יפולו שהיה מגבורתם בראותם את אויביהם שהיה שלח וחרב בידו יתאמצו לקחתו מידו ופעמים בעד השלח כדי למשכה וללקחה יפלו וימותו ואמר שלא היה זה מפני חמדת החרב כי הם לא יבצעו ולא יחמדו לשלול שלל ולבצוע בצע אבל היה כל זה לגבורתם.