אברבנאל על יואל· רבנו יצחק אברבנאל
פרק ב · פסוק ה
וזכר עוד מקולות האנשים ההם שהיו כל כך גדולות וגם עצומות עד שהיו מפחידים בהם בני אדם והוא אמרו כקול מרכבות על ראשי ההרים ירקדון רוצה לומר שהיה קולם כקול המרכבות אשר על ראשי ההרים ירקדון שאותו קול הוא נשמע למרחוק מפני המרכבה ומפני ההרים, והראב"ע כתב הטעם כי המרכבה איננה הולכת על מקום גבוה ואלה על ראשי הרים ירקדון וג"כ כקול להב האש כשאותה להבה אוכלת את הקש שהוא קול גדול כשתבער הלהב בעצים הדקים וכמו שנאמר כקול הסירים תחת הסיר (קהלת ז, ו) כן היה קולם של הבבליים, וזכר עוד שעם הבבליים לא היה כעם שוקט ובוטח שלא נסה ללכת במלחמה אבל כולו היה כעם עצום ערוך מלחמה כלומר שהיה עצום בטבעו והיה מלומד מלחמה מנעוריו.