אור ברסלב

אבני שיש חלק ב· רבי שאול ישועה אביטבול

סימן קיז

סימן קטז

מן הדין כל שצוה לתת נכסיו לאחרים ולהניח יורשיו מה שעשה עשוי אלא שאין רוח חכמים נוחה הימנו משום אעבורי אחסנתא ומשנה שלמה היא במסכת בתרא דף קל"ג ופסקה מר"ן בסי' רפ"ב ונראה דלא אמרו ליה תהוי באעבורי אחסנתא אלא בנותן להדיוט אבל לגבוה כנ"ד שהקדיש נכסיו לס"ת ולצורך פרנסת אמו העניה שאין צדקה גדולה מזו דענייך קודמין תבא עליו ברכת טוב, ומה גם שקיים מצות נחלה במקצת בתת עשרה אוקיות לכל א' שהרי אעפ"י שאמרו המבזבז אל יבזבז יותר מחומש הרי אמרו ה"מ מחיים שמא יעני אבל בשעת מיתה יבזבז כרצונו כדאיתא כתובות דף ס"ז והביאו מור"ם ביו"ד סי' רמ"ט הרי דלא קפדי אלא עלי דידיה שמא יעני בהיותו בחיים אבל בשעת מיתה דרמו נכסי קמי ירתי לא קפדי ובפירוש סיים הלבוש שם וז"ל וא"צ לחוש ליורשים. גם רבינו בצלאל בשיטה מקובצת כתובות בשם תלמידי ר"י כתב וז"ל בשעת מיתה יכול לבזבז ולעשות כרצונו כדחזינן בעובדא דמר עוקבא וכו' ובזבזינהו לכולהו נכסיה, ואעפ"י שיכול לבזבז יותר מחומש מ"מ אין לי לבזבז הכל לגמרי אלא שיניח קצת ליורשיו עכ"ל, ולפי"ז בעיקר התקנה שתקנו בשנת ועתה מלכים השכיל"ו שבכל צוואה צריך תוכחת ומציאות חכם נראה דהא בהא תליא דמציאות חכם כדי להוכיח על אעבורי אחסנתא ולכן בצורך גבוה כנ"ד דלית ביה משום אעבורי אחסנתא אין' צריך גם מציאות חכם, ומה גם שהחכמים הקבועים לא היו בעיר סגי במציאות ת"ח מאן דהוא שיהיה מצוי בעיר וכאשר הוכיח במישור הח' הפו' נר"ו. ע"כ נמ"ך. [א"ה עיין לעיל בסוף סימן ק"ט דף פ"א ע"ד שפסק הרב המחבר הפך זה יע"ש].

בית השמשי

פס"ד להרה"ג. מעו"מ סוח"ר. בנש"ק כן כקש"ת ת מוהר"ר שמעון חיים עובדיה יחשל"א פס"ד בענין זמן בין השמשות אשר בעזהי"ת אני אספתי מעט מהרבה ספרי הפוסקים ראשונים ואחרונים בקצ'ר אמי'ץ וסדר נכון למען ירוץ הקורא להבין ההלכה והמנהג לענין מצות מילה דוקא וקראתיו בשם "בית השמש" מוקטר מוגש לשם ה' צור קדושי.

תוכן העניינים

אבני שיש חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה