אבני שיש חלק ב· רבי שאול ישועה אביטבול
סימן קטז
חזר א' מעדי האונס שלא היה אונס ושג"ד היתה על השליש שעשאו שליח הרש"ס לקנותו וכבר נדחו דברי המזכים ליורשי הרש"ם מכח אותה חזרה.
וזה מה שכתבתי אני
עמדתי אני חו"מ על תשו' כמוה"ר פתחיה נר"ו דפתח לה פיתחא דפח"ח דשביק פרצה דחוקה ועייל בפתחא רווחא. ודבר ה' בפיהו בתשו' נצחה:
וראיה דמוכחא שרוח חכמים נוחה, דעדות א' עיקר משום דלא בעינן בפני בע"ד שהם במקום רחוק ואיכא למיחש להפסיד העדות כמ"ש מור"ם סי' כ"ח סי"ו ועיין מ"ש בדק הבית בזה דכל שהבע"ד במקום אחר מקבלין, ומה גם במודעא דתקנת חכמים היא שתהיה חשיבא עדות אפילו מפי כתבם ושלא בפני בע"ד להציל הנאנס וכמ"ש תו' בתרא דף ט"ל סוע"ב ד"ה מחאה בפני יע"ש, וכיון שעדות הא' נתקבלה כפי הדין שוב אינם חוזרים ומגידים. ועדות כהר"ש בן וואעיש שהעיד שהרש"ם שלח להרש"א לקנות לו השליש של הרמ"ם עראמה יחידאה היא ואפי' אם היתה עדות שלימה כיון שנכתב המכר לזכות הרש"א נתבעלה שליחות של הרש"ס וכמו שהאריך למעניתם הח' הפו' נר"ו ואף אם היה הרש"ס הוא הקונה מהרמ"ע היה הרש"א מסלקו מכח שהוא שותף באותו קרקע דעדיף ממצרן, וא"כ מן הדין הרש"א הוא הזוכה בחלק חבירו ונאנס ומכרו להרש"ם ואית ליה מודעא רבה נוקבת ויורדת עד התהום והדרא ארעא והדרי פירי כמו שמפורש בפסקים הא' שביד יורשי הרש"א, ומהתי' על חכמי מראקים וחכם א' מחכמי ארבאט המזכים ליורשי הרש"ם שהכניסו עצמן בכמה דוחקי, וקשרו חבל בחבל נימא בנימא כדי להפך בזכות הגזלן הפך חובתינו להפך בזכות הנגזל להציל עשוק מיד עושקו, והאריכות בזה אך למותר וא"ץ לכפול הדברים שכבר השיב עליהם הח' הפוסק בטוב טעם ודעת הח"פ פאם יע"א באדר הא' משנת אש הקס"ת במתניו לפ"ק וקים.
שאול ישועה ס"ט