אבני שיש חלק ב· רבי שאול ישועה אביטבול
סימן קי
עמדו לפני לדין הר' מימון צרפתי תובע להר' יהודה בן שקרון על עסקי חזקת הבית שיש לו בכפר בן יאזגא הנק' אלמנזל שהיא מושכרת ביד יהודה הנז' וטען עליו שבשבט הר"ל יושלמו ימי שכירות החזקה והרי הוא מודיעו מהיום לפנות חפציו ושלא להכביד בקנית אפר וכיוצא כדי שימצא מקום הוא לדור בהחזקה הנז', ויהודה משיבו שכבר הכביד באפר וחביות וצרכי חצר הבורית המרובים ואמר לו שבהגיע זמן השכירות ירד עמו לדינא דגוד או איגוד בחזקה הנז' עם ג' חזקות או יותר שיש ליהודה הנז' ולאמו ולאחיו בהחצר הנז', ומימון השיב שאין דין גוד או איגוד בחזקת ישוב ונומיתי לו דאפילו בטלטל כל דבר שאין בו דין חלוקה יש בו דינא דגוד או איגוד כדאיתא בח"מ סי' קע"א ובסי' קע"ו יע"ש. וא"כ אפילו נימא דחזקת ישוב דינה כטלטל הרי דינא דגוד או איגוד בטלטל, איברא דבהיכא שיש לזה גוף הקרקע ולזה החזקה אין בעל הגוף דאתי מכח גוי להוריד לבעל החזקה לדינא דגוד או איגוד אבל בחזקה נגד חזקה אמרינן גוד או איגוד. חזר מימון והוציא מודעא שזמנה בטבת תקנ"ד שג"ד לפני עדים על השכירות שישכיר ליהודה שרשאי לבטל השכירות בכל זמן שירצה, ועם היות דשכירות ממכר ליומיה הוא ובעינן הכרת אונס כדין מודעא במכר ומודעא זו ליכא הכרת אונס, עוד זאת שהוציא הר' יהודה הנז' שטר פשרה שמפורש בו שיהודה הנז' מקודם היתה החזקה הנז' מושכרת בידו בסך ד"ת ב"ח ומחמת פסקי דינין שהיו ביניהם על השכירות הנז' ומחמת המודעא פישרו ביניהם והשכיר לו חמש שנים בסך א"ם - ב"ח וביטל כל המודעא ופסקי דינים ככתוב בידו וח"ע כמוה"ר יעקב הצרפתי וכהה"ר יעקב בן דוד וחיון, וגם הוציא ק"ע שמימון הנז' יש לו חזקה אחרת לדירתו וזו טפילה לו ולתוספת טובא הוצרך לק"ע זו דמדינא המשכיר לחבירו בית לזמן קצוב אינו יכול להוציאו תוך זמנו אפילו נפל ביתו של משכיר ואין לו מקום לדור כדאיתא סי' שי"ב ס"א וכ"ש זה שיש לו מקום לדור דודאי השכירות קיימת, והמציא עדים כשרים שהעידו ששכירות הראשונה השכירה לו לי"ב שנים ובשנה זו נשלמו הי"ב שנים באופן ששכירות ראשונה קדמה למודעא והשכירות השניה שחידשו בהשנים הנשארים מי"ב שנים מסך א"ם – ב"ח שקדמה לה מודעא הרי בטלוה בפירוש וכ"ש דבטלה היא מן הדין מחמת דלית בה הכרת אונס וקי"ל כל מודעא שאין כתוב בה והכרנו באונסו אינה מודעא ואע"ג שבמודעא זו באמצעיתה כתוב שכל מה שיעשה עמו הוא מחמת האונס הניכר כיון שלא אמר הניכר לנו אין כאן הכרת אונס רק מטעים דברי המוסר מודעא שאומר שמחמת אונסו עשה כל זה ודבריו מהבל ימעטו דלא מפיו אנו חיין.
עוד הוציא יהודה פסק מה שנדונו לפני בתשרי תק"ם שטען עליו יהודה שלא יתן בשכירות ט' חדשים שעברו מחמש שנים שחדשו השכירות בסך א"ם זולת ד"ם - ד"ת יען שלא נתחייב לו בסך א"ם אלא מחמת טענה שטען שיש לו מודעא על השכירות הראשונה והודה לדבריו מימון ונתן לו זמן להביא המודעא בחנוכה הבאה ראשונה שיביא המודעא באומרו שהיא מונחת אצל כמוה"ר יעקב הצרפתי וכשלא יביאנה בזמן הנז' לא יותן זולת ד"ת - ב"ח ככתוב באורך בהפס"ד שביד יהודה הנז', וא"כ אם על מודעא זו סומך היא מאוחרת לשכירות הראשונים דאין מודעא מבטלת מה שקדם לה וחוששני לו שיחזיר מה שגבה יותר מסך ד"ת - ב"ח, ולראית האמת חתמתי ביום אחר אסרו חג הסוכות משנת הארץ וכ"ל אש"ר ב"ה לפ"ק וקיים.
שאול ישועה אביטבול סיל"ט בכמוה"ר יצחק זלה"ה
הד"א כמ"ש החכם הפוסק נר"ו בכל פרטיו, והמודעא שבידו הבל ואין בה מועיל מטעם שאין בה הכרת אונס כנז', ולעת שיכלה זמן השכירות יכול לירד עמו לדינא דגוד או איגוד ועם היות דאיכא פלוגתא דקמאי בענין חזקת ישוב אם דינה כטלטל או כקרקע, מ"מ הכא בין למר ובין למר יכול לירד עמו לדינא דגוד או איגוד, ואף שהבתים חלוקים יכולים לכוף זה את זה וכמו שיש בידינו פס"ד מהרבנים הא' זלה"ה וכל זה הוא פשוט ולראיה חתמנו פה בזמן הנ"ל וקים.
איש צעיר שאול סירירו סיל"ט יהודה בן עטר יס"ט
אמת נכון הדבר דיכול לרדת עמו לדינא דגוד או איגוד והגם דרבותינו ז"ל פסקו דאין בעל הגוף יכול לו' לבעל החזקה גוד או איגוד הרי יהבי טעמא במלתא שכוונת רבותינו מתקני תקנת החזקה לתת שארית ותקנה לבעל הקרקע ואיש בנחלתו ידבקו בני ישראל ואם אתה אומר שהקונה מהגוי יכול לרדת עמו לדינא דגוד או איגוד נמצא העני עומד בחוץ ובעל הבית בפנים נכנס בתחומו של חבירו לכן פסקו ז"ל שאינו יכול וממילא שמעת מינה דבעלי החזקה אהדדי יכולים לומר זה לזה גוד או איגוד שאין לזה על זה שום יתרון ויד כולם שוה מכח החזקה, והגם שלגבי חזקת ישוב, איכא פלוגתא דרבוותא אי דיינינן לה כקרקע או כטלטל דינא דגוד או איגוד שייך בהו אליבא דכ"ע, חדא דהא גם בטלטל שייך דינא דגוד או איגוד כמבואר בסי' קע"א ו' יע"ש, ומה גם שהרב הגדול מוהריב"ץ זלה"ה כתב וז"ל שאפילו אותם הפוסקים שכתבו שדינם כטלטל יהבי טעמא למלתייהו כי בארצותם לא נהגו לכתוב שטר מכירה במכירתם וא"כ אנן דנהיגינן לכתוב עליהם שטרי משכונות ומכירות ככל גוף הקרקע ובאחריות ודאי דין קרקע אית להו לכל מילי וא"כ יכול לרדת עמו לדינא דגוד או איגוד בין בחזקה בין בשכירות לעת תשלום זמן שכירותו, ולענין המודעא אחר שלא כתבו העדים בתורת עדות והכרנו באונסו כמאן דליתה דמיא כאשר פסק החכם הפוסק נר"ו עליון למעלה ולראיה ח"פ בזמן הנ"ל וקיים.
רפאל אבן צור סי"ט
אפילו למאן דס"ל דחזקת ישוב דינה כטלטל יכול לירד עמו לדינא דגוד או איגוד דהא אפילו במטלטלים דבר שאין בו דין חלוקה יכול לירד עמו לדינא דגוד או איגוד, ומה גם לסברת מוהריב"ץ זלה"ה דס"ל דאפילו לס' החולקים הוא במקומם שלא נהגו לכתוב בארצותם שטר מכירה במכירתם, אבל אנן דנהגינן לכתוב שטרי משכונות וכו' אף הם יודו דדינה כקרקע, וטענת המודעא אינה טענה אחר שלא כתבו והכרנו באונסו וזה פשוט ולרח"פ וקיים.
שמואל אברהם ן' זמרה יס"ט