אבני שיש חלק ב· רבי שאול ישועה אביטבול
סימן קב
עמדתי על כל הכתוב וראיתי שהדין עם רחל לזכות בחלקה והדרא לה ארעה והדרי פירי ועדות שנתקבלה שלא בפניה כמאן דליתה דמיא שהרי יצחק בא להוציא לרחל מחלקה שהשתי בנות הנז' הם יורשות הקרקע הנז' בשוה ואין להם חזקה זע"ז דשותפין נינהו וכל מי שיבא לגרוע דבר מחלק חבירו חשיב להוציא דהגם דיצחק מחזיק בכל אין חזקת שותף כלים וכמאן דלא החזיק דמי, ומה גם בנכסי א"א דאין מחזיקין בנכסיה. ויש בידם פסק מהרבנים ב"ד של ארבע אשר מימיהן אנו שותין שדנו בקרקע דלפטור מקבלין בדין שעבר בין יורשי האשה עם יורשי הבעל שיורשי האשה טוענים שהבן שהיה לבעל הנז' מת בחיי אמו ואח"ך מתה אמו ולהם מגעת ירושתו, ויורשי הבעל אומרים שהאשה מתה תחלה וירשה בנה וכשמת הבן ירשו אביו ולנו מגעת הירושה, והמציאו ק"ע שנתקבלה שלא בפני יורשי האשה ופסקו להם כיון שהבעל יורש מן התו' ויורשי האשה מן התקנה מחזיקים הנכסים בחזקת יורשי הבעל וחשיב לפטור ומקבלין עדות שלא בפני התובעין להוציאם מחזקתם, אבל בנ"ד שכולם יורשים מן התורה ואין חזקה זע"ז אין כאן לפטור דכל א' חשיב מוציא מחבירו אבל לחלק בין קרקע לטלטל ולאוקומי דברי הר"ן בתביעת ממון ולא בתביעת קרקע היפך פשט דברי הר"ן ודברי מר"ן שלא חילקו בכך.
ומה גם שמפורש בהרא"ש שהוא א' מעמודי הוראה בפ' חזקה דף ל"ב ע"ב ברבה בר שרשוי וכו' שכתב דלהחזיק מה שבידו מקבלין עדות בפני יתומים קטנים דהוי כמי שלא בפני בע"ד יעו"ש באורך והביא דבריו הב"י בסימן קמ"ט אות כ"ה והוא פסק מר"ן שם סעיף ך', גם הסמ"ע סימן ק"י ס"ק י"ב חילק בין להחזיק בין להוציא בקרקע ובסי' קמ"ט ס"ק ל"א, ודברי הט"ז בסי' ק"מ סעיף יו"ד שכתב וז"ל וי"ל דכאן קרקע בחזקת הבעלים כיון שהיתה לו עדות שהיתה שלו ממילא קרוי המחזיק תובע וע"כ צריך לברר חזקתו עכ"ל, אין הכונה שהוא מחלק בין קרקע לטלטל כדברי מהרימ"ט דא"כ היל"ל כאן מיירי בקרקע והתם בטלטל, ומדקאמר כאן קרקע בחזקת בעלים כיון שיש לו עדות משמע דההיא דסימן כ"ח נמי מיירי בקרקע אלא דשניא דא כיון שיש לו עדות וכו', באופן שיש אריכות דברים אצלי בזה ואין להאריך כאן דנ"ד ודאי חשיב להוציא וכדכתיבנא, באופן שהדין דין אמת לזכות רחל הנז' בכל הפרטים שכתבו החכמים המזכים, החותם פה פאם יע"א בשלהי אדר שנת ז"ו קני"ת ליצירה וקים.
שאול ישועה אביטבול סי"ט