אור ברסלב

אבני שיש חלק ב· רבי שאול ישועה אביטבול

סימן סג

סימן סב

עמדו לפני לדין הר' יעקב ן' יוסף אביטבול דמת' עכו יסו שבא בשליחות מימון ן' משה ן' הרוש תובע להר' משה ן' משה אלחייאני דמת' ן' חפי אודות החצר של יוסף אחיו שמכרה משה הנז' למימון הנז' מחמת שהוא אפוטרופוס היתום שהניח אחיו הנז' וטען יעקב הנז' על משה הנז' שיעמיד המקח ביד הקונה הנז' מחמת שקבל עליו בשטר המכר שהמציא לפנינו יעקב הנז' לסלק כל עורר והנה יוסף ן' אברהם אביטבול דמת' יסו הנו בא לערער על המקח באומרו שלא מכר החצר הנז' ליוסף הנז' אלא משכנה בידו ועכשו רוצה לפדותה ולטענה זו הוציא משה הנז' שטר קב"ע שהעידו ב' עדים כשרים שיודעים בידיעה נאמנה שמכר יוסף אביטבול הנז' החצר הידועה לו ולאביו בסך קק"ם כ"ם ועשו לו הטבה שאם חזרו יוסף ואביו הנז' לדור באוטאט ערב פסח ה"ר יחזיר לו המכר ואם לא חזר בזמן הנז' הרי היא מכורה עולמית וא"כ טענת יוסף אביטבול בטלה ומבוטלת שכבר מכר חזר וטען יעקב הנז' שיוסף אביטבול הנז' טוען שצריך להזכיר שם העדים בקב"ע הנז' ואמינא להו כיון שהעידו בפני החכמים וידעו שאין להם קורבה תו לא צריך ומה גם שהיה בכאן איש א' מבני העיר הנז' והגיד בתע"ג לפני כדברי העדים הנז' ואמר שמודעת זאת בכל הארץ אלא מחמת שנזכר באותה ק"ע שהחצר הידועה לו ולאביו שלחנו לאביו לראות מה טענה יש בפיו ובא לפנינו אברהם ן' נאני אביו וטען שהחצר הנז' שלו היא ואין לבנו יוסף הנז' בה זכות והוא הניחה כמות שהיא ביד יוסף אלחייאני בכל חפצים שהיו בה כגון אטנזיר ואלקום די צאר אצאבון ואם. מכר יוסף בני מכר מה שאינו שלו והנה לענין החפצים שטען שהניח פקדון אצל יוסף אלחייאני העיד לפני העד הנ"ל שיודע נאמנה שיוסף בנו הוא שמכר כל החפצים ובענין החצר שטוען שיוסף בנו מכר מה שאינו שלו אינה טענה לגבי היורשים ולגבי הלוקח דקי"ל טוענים ליורש וטוענים ללוקח ואנן טענינן דלא מכר יוסף הנז' אלא ברשות אביו הנז' או שקנאה מאביו וחזר ומכרה או שחזר יוסף אלחייאני וקנאה גם מאברהם ן' נאני הנז' ומה גם שכבר החזיק יוסף אלחייאני בחצר הנז' יותר מג' שנים ואעפ"י שלא החזיק בפני אברהם הנז' קי"ל בסי' קמ"ג ס"א דהויא חזקה מחמת שהשיירות מצויות מהתם להכא ואע"ג דקי"ל בסי' קמ"ו ס"ט דכל חזקה שאין עמה טענה אינה חזקה ובעינן שיטעון המחזיק לקחתי מבעליה מ"מ הכא שאין הקונה בעולם כי אם יורשיו הרי מפורש שם בסעיף י' שהבא מחמת ירושה אין צריך טענה אחרת וחזקתו חזקה אפי' בלא טענה והיה לו לאברהם ן' נאני לעשות מחאה כדאיתא בסי' זה ס"א בכל פחות מג"ש שאם עבר בין מחאה למחאה ג' שנים גמורות אינה. מחאה ואחר שלא נמצאת מחאה ביד אברהם ן' נאני לא נתבטלה חזקת יוסף אלחייאני והויא חזקה גמורה וזכה מימון הלוקח בחצר הנז' באין אומר ואין דברים ולראיה חתמתי במרחשון ש' ה' אלפים וה' מאות וששים ושלש ליצי' וקיים.

שאול ישועה אביטבול ס"ט

הן היום עמדו לפני לדי"ן הר' משה אלחייאני הנז"ל תובע להר' אברהם ן' נאני הנ"ל ולהר' יוסף בנו מחמת שבא מימון הקונה הנ"ל ותבע ממנו להפיץ ולהדיח מעליו ערעורי האב ובנו הנז' באמרו ששלחו אליו לבא לעמוד עמהם בדין על ענין החצר הנ"ל מכח האחריות שקבל עליו משה האפוטרופוס הנז' לסלק כל עורר וכו' ובכן שלח מעשה ב"ד להאב ובנו הנז' לכפר תאמזאזית ובאו ועמדו לפני לדין וחזר יוסף הנז' לטעון טענתו הנ"ל להראות לו העדים שהעידו על המכר הנז' שמא ימצא להם צד קורבא לפוסלם ונומיתי לו כיון שפירשו חכמי העיר מקבלי עדות העדים הנז' שאין להם קורבא חזר וטען שמא יהיו חוזרים בעדותן ונומיתי לו מה תועלת בחזרתן כיון שהגיד שוב אינו חוזר ומגיד ובשלמא אם לא היתה עדותן להחזיק דצריכים להעיד בפני בע"ד יש תועלת בחזרתם דקי"ל במעיד שלא בפני בע"ד דחוזר ומגיד בפניו אבל הכא בנ"ד שהעידו להחזיק היורשים במה שהוחזק ביד מורישם דקי"ל בסי' כ"ח ס' י"ח דלא אמרו אין מקבלים עדים שלא בפני בע"ד אלא בתובע שמביא עדים על תביעתו אבל המביא עדים לפטור את עצמו מקבלין יע"ש וא"כ בנ"ד דלפטור עצמן וקבלו שלא בפני בע"ד א"צ לחזור ולהעיד בפניו וכיון שהגיד שוב אינו חוזר ומגיד ועוד יש טענה הנשמעת בפי משה הנז' שאין העדים יכולים להגיד בפני יוסף הנז' כההיא דכתב מורם שם בהגה סעיף ט"ו שכל שהעדים יריאים להגיד בפניו מקבלין שלא בפניו אלא שאין אנו צריכים לטענה זו דכיון דלפטור מסהדי מקבלין שלא בפניו אפי' אינם יראים והר' אברהם אביו טען דאף אם יתקיים המכר שמוכר בנו הנז' הוי כמוכר דבר שאינו שלו ונומיתי לו שכבר נתחייב שאין לו חזרה על היורשים דטענינן להו כנז"ל ואם יש לו תביעה עם בנו יתבענו וטען עוד שיש לו עדים שהוא הרשה ליוסף הנז' להשכיר לו החצר הנז' וגם יש לו עדי מחאה ונומיתי לו לכשיביא העדים אז נראה מה שיחייב הדין ע"פ עדותם ולראיה ביד משה הנז' חתמתי בט"ו באדר התקס"ג ליצי' וקיים.

שאול ישועה אביטבול ס"ט

סימן סד

בענין ראובן דמכר נכסיו לעלות לא"י ונמנע ממנו הדרך וחזר למקומו וישב ב' שנים ויותר ולא דבר מאומה ואדרבה ב' עדים העידו שהערוהו להחזיר ואמר שאינו חפץ שכבר קנה במקום אחר ויש שלמדו מתשו' רשב"א שהביא מרן בב"י במסכ"ג דאפי' לזמן מרובה חוזר והשיגום אחרים בטוב טעם, וזה מה שכתבתי אני.

דברים ברורים הם דשתיקה כזה הויא מחילה דבחזרתו למקומו ולא תבע להחזיר קרקעו בודאי אחליה לתנאיה ונשאר הקרקע ביד הלוקח מכור בלא תנאי דקי"ל דהמוכר כדי לעלות לא"י אם נמנע ולא עלה או לא נסתייע לעלות הרי המכר בטל משום דהוי כמוכר על תנאי דבחזרתו ישוב לאחוזתו כדפסק הרמב"ם פ' י"א והש"ע ס' ר"ז ומזה למדו הפוסקים דהשתא דחשבינן ליה כמוכר על תנאי וקי"ל בסי' קע"ה המוכר על תנאי אין בעל המצר יכול לסלקו ה"נ במוכר לעלות לא"י דהוי כמוכר על תנאי דלית ביה דדב"מ עד שיגיע למחוז חפצו ויתישב שם ולא נשאר מונע אז בא בעל המצר ומסלק ללוקח עיין גינת ורדים חלק ח"מ כלל ו' סי' ח' וא"כ בנ"ד דלא תבע בחזרתו שהוא הזמן שרשאי להחזיר את שלו ושתק ולא החזיר הרי אחליה לתנאיה וכענין ההטבה שעושים לזמן קצוב שהגיע הזמן ולא החזיר את שלו שוב אינו מחזיר וההיא דהרשב"א לאו בהכי מיירי אחר חזרה אלא לענין אם נתעכב מללכת ועדיין טורח ומבקש ללכת והא לך לשון הרשב"א בשלימות בתשובות שנדפסו בלוורנו שנת זי"ת רענ"ן סי' קפ"ו וז"ל מה שאמרו בפ' אלמנה נזונת והלכתא זבין ולא אצטריכו ליה זוזי הדר זביני עד כמה הדרי הלעולם או אותו יום המכר או עד יומא דשוקא.

תשובה דבר זה כבר ידעת שהוא דוקא במגלה דעתו בשעת המכר שהוא מוכר מפני שהוא צריך למעות לענין כן וכן להכין לו צדה לדרך שהוא רוצה לעלות לא"י או לספק בהם צרכי רפואתו כשהוא חולה וכיוצא בזה ואעפ"י שלא התנה הרי הוא כאלו התנה שעל תנאי כן הוא מוכר וכדאיתא בקידושין פ' האיש מקדש והילכך לא יום א' ולא יומים אלא כל שעבר אותו הענין ולא נזדמן לו לעשותו או שלא הוצרכו לו לכך אפי' לשנה או לשנתים חוזר בו שהרי גלוי דעתו כאן בתנאי גמור וכל שבתנאי גמור חוזר בגילוי דעתי נמי חוזר שהרי אמרו שם ההוא דזבין נכסיה אדעתא למיסק לארעא דישראל סליק ולא איתדר ליה אמר רבא כל דסליק אדעתא למיתדר הוא והא איתדר אלמא אפי' לזמן מרובה הוא לפי מה שהוא הענין וזה ברור עכ"ל, הרי דהשאלה היתה אם לעולם הדרי או אותו יום המכר או עד דיומא דשוקא דהיינו שלא קנה הדבר שבשבילו מכר אם נאמר לעולם חוזר או יום המכר וכו' ודכוותה גבי העולה לא"י כ"ז שהוא טורח לעלות ודברים ברורים הם והאריכות בהם יגיעת בשר ומה גם דאיכא עדים שהעירוהו להחזיר ואמר שאין רצונו להחזיר הרי מחל בפי' ועיין מהרימ"ט סי' ק"ל וקי"ד וסי' מ"ה בענין שתיקה דהויא כמחילה בכמה אנפי וכ"ש בנ"ד שהקונה ממנו הוא הר"ד בן דו"ח וכשבא הודיעו אם רצונו לפדות וכשלא חפץ לפדות אז מכר לזולת ומה יענה על מעשה כזה דבראותו מוכר לזולת ולא מיחה אין לך מחילה גדולה מזו החו' פה צפרו יע"א בז' במרחשון שנת וק"ם הבית אשר לא חומה לצמיתות לקונה אותו לדורותיו וקיים.

שאול ישועה אביטבול סל"ט

תוכן העניינים

אבני שיש חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה